יעקב (בן משה אהרן קאופמן) כנעני נולד בי"א בסיון תרנ"ד, 15 ביוני 1894 בהינטששטי (Hîncești), ליד קישינוב, ביסרביה (כיום מולדובה). קיבל חינוך מסורתי בעיר הולדתו ולאחר מכן בעיר בולגראד. מ-1912 עסק בהוראה בבולגראד, בוקרשט, תוך כדי השתלמויות במוסדות חינוך יהודיים וכלליים בטרוטינה, ביסרביה. בשנים 1922־1923 למד בסמינר היהודי בוינה ובאוניברסיטת וינה ולאחר מכן לימד בגימנסיה העברית בשאבלי, ליטא. ב-1925 עלה ארצה וסיים לימודיו באוניברסיטה העברית (1934). עסק בהוראה, לסירוגין, בירושלים, כפר ילדים (מנהל בית הספר האזורי), כפר מל"ל, כפר ויתקין ולאחרונה בירושלים עד צאתו לגמלאות ב-1955. כנעני החל את כתיבתו ב-1925 ברשימות בעניני יום ואחר-כך בחקרי לשון, ספרות ועוד. זיקתו לחקרי-לשון באה לו מעבודתו במשך עשר שנים כמזכיר מדעי במילונו הגדול של אליעזר בן-יהודה (עם מ"צ סגל ונ"ה טור-סיני) ועם ח"י קסובסקי בקונקורדנציות למשנה ולתוספתא ועם א"מ מזיא ב"ספר המונחים" שלו למדעי הטבע והרפואה. ספרו העיקרי הוא "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות" ב-18 כרכים והוא המילון הגדול ביותר, מבחינת הכללתו את חידושי הלשון וצירופיה האחרונים ביותר שיצא עד כה. יעקב כנעני נפטר בירושלים בכ' באב תשל"ח, 23 באוגוסט 1978.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

• אליעזר בן-יהודה : חומר ביבליוגרפי מפורט מחולק לפי סדר חרונולוגי עם פתיחה ומבוא (ירושלם : הדפוס העברי של י' וורקר, תרפ"ט) <הוצאה מיוחדת מן 'מזרח ומערב', כרך ג, חוברות ז-יב, עם שנויים תקונים והוספות>