אפרים לוצאטו, רופא ומשורר, נולד בעיירה הקטנה סאן דניאֶלֶה דל פריאולי (San Daniele del Friuli) במחוז אודינה (Udine) שבצפון מזרח איטליה, כאחד משלושת בניו של רפאל לוצאטו, ב-1792. על קורות חייו ידוע אך מעט. בן 13 יצא לפאדובה, למד שם רפואה ושהה בה עד 1751. אחרי כן החל בנדודים, כרופא, בערי איטליה השונות, עד שהיגר ב-1763 לבריטניה ונתמנה לרופא בבית-החולים של הקהילה הפורטוגאלית בלונדון. ב-1792 יצא משם בדרכו לאיטליה, אך בדרכו, בהיותו בלוזאן שבשווייץ, נפטר.
ב-1768 הוציא לוצאטו בלונדון, במאה עותקים, קובץ בשם "אלה בני הנעורים" (נדפס שוב בשם "קול השחל" [ברלין], תק"ן), שכלל את השירים שכתב בהיותו עוד באיטליה. מאיר לטריס עשה לספר פרסום רב, הוציאו שוב ב-1839 ועל-ידיו הגיע פירסומו לליטא, שם השפיעה שירתו של לוצאטו על שירת האהבה של מיכה יוסף לבנזון ויהודה ליב גורדון. לפי השמועה הוסיף לוצאטו לחבר שירים גם בלונדון, אלא שכתביו אבדו. שיריו המודפסים, 55 במספר, כוללים שירים לכבוד חתן וכלה, קינות למת, שירי תהילה לגדולי-תורה, שירי הולדת ושירי מוסר. אולם החשובים בשיריו הן סונטות האהבה שלו, שבהן הגיע לשלמות צורנית ולהבעה אינטימית של יחסו הקליל, הספקני והשובבני אל האשה, הדומה לזה של עמנואל הרומי לפניו. פעמים כתובה הסונטה ברוח סלחנית, פעמים בעוקצנות ופעמים בלהט ארוֹטי. שירת האהבה של לוצאטו מביעה חוויות מציאותיות אינדיווידואליות, ובכך היה משום חידוש בליריקה העברית. לוצאטו מתגלה גם כמשורר לאומי, הכואב את סבל עמו וחולם על גאולתו. בתש"ב יצאו לאור שיריו על-ידי יעקב פיכמן.
[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, Jewish Encyclopedia, ויקיפדיה]

• אלה בני הנעורים (לונדון, 1766)
• אלה בני הנעורים (לונדון, 1768)
• אלה בני הנעורים (ווייען : פראנץ עדלער פאן שמיד, 1839) <יצאו לאור פעם שנית על-ידי מאיר הלוי לעטעריס>
• קול שחל : שירי השירים (אזמיר [צ"ל ברלין], וש'ר'י'ם' [תק"ן])
• אלה בני הנעורים : שירים (לבוב : הממכר הראשי בבית מסחר ספרים עבר, תרצ"ז) <הוצאה חדשה ערוכה ומתוקנה בצרוף מבוא והערות על ידי אריה גוטמן>
• שירי אפרים לוצאטו (תל אביב : מחברות לספרות, תש"ב) <עם מבוא מאת יעקב פיכמן>

• אפרים לוצאטו ב'מיזם בן-יהודה'