ר' חיים בן משה בן יחיא שקדי (לוזי), מן המשוררים של משוררי דור המעבר בשירת יהודי תימן, נולד בכפר רוצאבה, שליד העיר ד'מאר, במרכז תימן. הוא הוסמך כרב (מאָרי) עוד בתימן, והיה מוכר בקהילתו כמשורר, כזמר וכתלמיד חכם. עסק בחייטות ובתפירת דליים ובכתיבת סת"ם. עלה ארצה ב-1925*. לאחר שהיה של שנתיים בתל אביב, עבר לגור בשכונת מחנה יהודה בפתח תקוה. שימש כרב בפתח-תקווה ולימד ב'ישיבת תורה' שייסד הרב סלומון בעין גנים. נפטר שם בג' בטבת תשי"ב, 1 בינואר 1952. בעזבונו נמצאו כ-265 שירים בסגנון שירת תימן שרוכזו בדיואן 'שמחת חתנים' (כ"י), אותם חיבר במשך תקופה של כ-60 שנה, חלקם בתימן וחלקם בארץ. שיריו משקפים לא רק את כמיהת הדורות לגאולה רוחנית, אלא גם את תקופות המאבק של היישוב העברי בשלטון המנדט ובפורעים הערבים ואת הימים הנוראים של שואת יהודי אירופה. כמו כן שירתו מנציחה את קשיי הקליטה וההתערות בארץ ואת המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו בה.
[מקורות: לקסיקון ליהדות תימן]
* לפי מקור אחר עלה ארצה בתר"ע 1910.

• שירים בין גלות לגאולה (פתח תקוה : בית יהודי תימן, תש"ע 2010) <עריכה – טוביה סולמי ; יועץ מדעי – יהודה עמיר>