יוסף טבצ'ניק נולד בז'יטומיר, מערב אוקראינה בט"ו טבת תרס"א, 6 בינואר 1901 לאביו אברהם טבצ'ניק ולאמו ברכה בת מאיר שפירא. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בעירו. אחרי מהפכת פברואר 1917 למד בעירו בגימנסיה יהודית עם שפת הוראה רוסית. למד באינסטיטוט גבוה פדאגוגי והוצא בסוף השנה השניה ללימודיו, בגלל פעולה ציונית מחתרתית. היה מורה בבית הספר ביידיש בברית המועצות. היה חבר ועד ארגון "צעירי ציון - התאחדות" בז'יטומיר. חבר ועד "החלוץ" ו"צירי ציון" גליל ברדיצ'ב (במחתרת). ב-14 באפריל 1929 עלה לארץ. עבד כפועל בחקלאות במקוה ישראל, פועל חקלאי בפתח תקוה, פועל בתעשיה, פקיד, עובד בשטח ההסברה במפא"י בתל-אביב, עובד המחלקה לתרבות ולנוער של מפא"י ת"א-יפו. חבר מזכירות סניף מפלגת העבודה, חבר (מזכירות) ועד התאחדות יוצאי ברית המועצות. חבר מזכירות "מגן" (אסירי ציון ברוסיה). חבר הנהלת יוצאי ווהלין. בשנת 1939 נשא לאשה את מניה בת חיים דייבוג. כתב מאמרים ורשימות ב"דבר", "הארץ", "הפועל הצעיר". סיפור פרי עטו פורסם בשבועון "מאזנים" וכן סיפורים ב"דבר לילדים" ועוד. משנת 1936 חבר ההגנה. נוטר בגדוד הרכבת. אב לבן (גיורא) ולבת (גילה). יוסף טבצ'ניק נפטר בד' בכסלו תשנ"ד, 18 בנובמבר 1993.
[מקורות: תדהר]