חיים הררי בן יונה דב בלומברג, נולד בא' באב תרמ״ג, 4 באוגוסט 1883
בדווינסק, לאטביה. למד אצל אביו וכן גודל וחונך באוירה של חיבת ציון וזיקה
לספרות העברית החדשה. ב-1898 עלה ארצה ללמוד במקוה ישראל. עם סיום לימודיו
במקוה ישראל יצא לג'נבה, ולמד באוניברסיטה שם מדעי החינוך, פסיכולוגיה
ואמנות התיאטרון. עם שובו ארצה (1906) נכנס להוראת הספרות העברית והכללית
בגימנסיה הרצליה בתל-אביב ולימד שם עד פטירתו. ב-1913 יצא בשנית לשם
השתלמות לצרפת וב-1919 קיבל תארו האקדמי. ליד פעלו הספרותי והחינוכי היה
מחלוצי התיאטרון העברי החדש בארץ וממקימי ״חובבי הבמה העברית״ בימי העליה
השניה. פעילות זו נמשכה כל ימי חייו, אם כשחקן ובמאי ואם בתרגום מחזות
מלועזית.
הררי התחיל בכתיבה בעודו נער ב״המליץ״ והמשיך בה במקוה ישראל
בתרגמו מאמרים בעניני חקלאות לשם העתון החקלאי הראשון בעברית: ״האכר
היהודי״. השתתף בקביעות ב״הצבי״, ״הצופה״, ״הזמן״, ״העולם״ (בכתבות מארץ
ישראל, רשימות, סיפורים, תרגומים ועוד). השתתפותו זו קיים עד ימיו
האחרונים. חלק ממסותיו ומאמריו כונסו לאחר מותו ב״כתבי חיים הררי״. חיים
הררי היה נשוי למורה והמחנכת יהודית הררי
(איזנברג). נפטר בירושלים בי״ב בחשון תש״א, 13 בנובמבר 1940 ונטמן
בתל-אביב.
[מקורות: קרסל,
תדהר, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור,
Yiddish Leksikon, לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה]
איזבל : חזיון בשש עלילות על פי אדמונד פלג (תל אביב : ניב, תר״ץ 1930)
כתבי חיים הררי (תל אביב : מסדה, תש״א 1941-תש״ב 1942)
<בעריכת יהודית הררי בהשתתפות תלמידיו. כרך א.: דמויות מבשרי התחיה, מספרות
העמים; כרך ב: דברי חינוך, תורת נפש הילד, מתוך העבודה, חינוך אמנותי,
בקורת וביבליוגרפיה, מתיק המורה>
תרגום ועריכה:
המשורר מקומי / מאת אנטול פרנס (תל אביב : קפת-הספר, תרפ״ג 1923)
<תרגום מצרפתית>
פני אחי / דהן גופל מוקרדז'י (תל אביב : אמנות, תרצ״ג 1933)
<סיפור על חיי האומה ההודית. התרגום נעשה על יסוד תרגום
צרפתי>
ספר החנכה (תל אביב : הוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל וחברת ״אמנות״, התרצ״ח 1938) <כרך ראשון בסדרה 'מועדים: סדר ספרים
לחגי העם'>
ספר טבת, שבט, אדר (תל אביב : הוצאת הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל
וחברת ״אמנות״, תש״א) <כרך שני בסדרה 'מועדים: סדר ספרים
לחגי העם'>