מנדל זינגר נולד בברודי, מזרח גליציה (כיום בתחומי אוקראינה) בי"ב בתמוז תר"ן, 30 ביוני 1890. קיבל חינוך מסורתי ומגיל 17 היה פעיל בחוגי הצעירים בתנועת פועלי-ציון בגליציה. היה חבר הארגון "פועלים חלוצים" וחיבר את עיקרו של הכרוז לעליה ארצה שנתפרסם ב-1908 (בין היתר ב"המצפה" 1908, גל' 23) בחתימתו של משה אוקין. זינגר עלה ארצה ב-1909 (אתו באניה היה י. ח. ברנר) ולמד כשנתיים בבית המדרש למורים בירושלים. חזר לשם ריפוי בוינה ונשאר שם. היה מפעילי תנועת פועלי-ציון בוינה ובעורכי עתונותה ביידיש וכן היה לאחר מלחמת העולם הראשונה בין מקימי הוצאת הספרים ביידיש בוינה, שהוציאה לאור מבחר כתביהם של סופרי יידיש שמתו בשנות המלחמה. בהפיכה הפשיסטית  ב-1934 נאסר ולאחר שחרורו עלה ארצה בשלהי 1934 ומ-1935 עד לפרישתו (1955) היה סופר "דבר" בחיפה.
    זינגר השתתף בעתונות היידית והיהודית-גרמנית ובעיקר בעתונות פועלי-ציון מ-1906 ואילך. בארץ פירסם בעברית כתבות, דברי פובליציסטיקה ודברי מחקר בתנועת הפועלים היהודית. הוציא גם ספרים ביידיש ובגרמנית. מנדל זינגר נפטר בחיפה  בט"ו באלול תשל"ו, 10 בספטמבר 1976. בנו היה איש הספורט אוריאל זמרי (1925־2016).
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה, לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]