יעקב בקר נולד באושמינה, חבל וילנה (כיום בתחומי בלארוס), בי' בסיון תרס"ב, 15 ביוני 1902. למד בגימנסיה עברית בוילנה ובאוניברסיטאות ברלין ופאריס (1924־1927) ועם עלייתו ארצה (1927) – באוניברסיטה העברית בירושלים ובוגר מחזורה הראשון (1931). פירסם מחקרים על הספרות העברית העתיקה והחדשה בכתבי עת ואת הספרים: "ר' נחמן מברצלב – מחקר פסיכואנליטי" (תרפ"ח), "הפסיכולוגיה של אחד העם" (תרפ"ט), "ח. נ. ביאליק לאור הפסיכואנליזה" (תרצ"א), "יוסף קלוזנר האיש ופעלו" (עם חיים תורן, תש"ז), "תורת החיבור העברי" (תשי"ג), "סודו של מורה נבוכים" (תשט"ז). כמו כן ערך ילקוטים וקבצים. יעקב בקר נפטר בתל-אביב בי"ט בטבת תשכ"ו, 11 בינואר 1966.
[מקורות: קרסל, מפעל הביבליוגרפיה העברית]

• ח.נ. ביאליק ויצירותיו לאור הפסיכואנליזה (ירושלים : הוצאת דעה, תרצ"א)

• ביאליק היה אומר :‏ ‏מדברי המשורר שבכתב ושבעל־פה / כינס וסידר יעקב בקר (תל אביב : דביר, תש"ך)
• חכמת החיים של עם ישראל : מבחר אמרות, דעות ופתגמים מתקופת התנ״ך עד דורו של ביאליק (תל אביב : יבנה, 1961)
• אמנות וספרות : אוסף מאמרים לתלמידי הכיתות העליונות של בתי הספר התיכוניים ובתי המדרש למורים (תל אביב : הוצאת יוסף שמעוני, תשכ"ב 1962) <בשיתוף יחיאל כרמון>