ישראל וַקְסֶר (ואקסער) נולד בדַאשֶב, פלך קיוב, אוקראינה בשנת תרנ"ב 1892. חינוכו קיבל מאביו, הרב המשכיל אריה-לייב הכהן שפירסם מעת לעת מאמרים בעיתונות העברית. בגיל 22 היה מורה בקיוב. במלחמת העולם הראשונה נדד לבּאקוּ (קַווקז), שם לימד ילדי פליטים. אחר-כך נדד בערים שונות ועסק בהוראה. בימי הפרעות השתתף בהגנה העצמית עם בחורי העיירה קריבויה (אוקראינה), ונפל בידי פורעים בכ"ו באייר תרע"ט, 24 במאי 1919. בשנותיו האחרונות כתב וקסר מאמרים בעברית, מהן שנדפסו בעתון "המבשר הקווקזי" (באקו, ניסן תרע"ה). כן חיבר סיפורי ילדים ביידיש, שנדפסו אחרי מותו בבמות שונות וכונסו בחלקן בספר "ארבע מעשיות לילדים" (יאסי, 1922, בעריכת אליעזר שטיינברג). ביאליק שהספידו סיפר כי מצא בעזבונו "הרבה מרגליות, מהן אגדות ומעשיות ומשלים לגדולים ולקטנים". אחדים מסיפוריו לילדים תורגמו בידי א"ל סמיאטיצקי ("רמון" תרפ"ג) ואברהם רגלסון ("דבר לילדים", תש"ח-תש"י).
[מקורות: לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon, לקסיקון אופק לספרות ילדים]
[צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]

• די לעצטע טרער : א מעשה.  מילגרוים : צייטשריפט פאַר קונסט און ליטעראטור, העפט 3 (1923), זז. 37־39 <תורגם לעברית>
• הדמעה האחרונה : מעשה. רמון: מאסף עתי לאמנות ולספרות, חוב' 3 (תרפ"ג 1923), עמ' לה-לו.
• אין זיבן טעג ארום.  מילגרוים : צייטשריפט פאַר קונסט און ליטעראטור, העפט 3 (1923), זז. 37־39 <תורגם לעברית>
• לשבעת הימים. רמון: מאסף עתי לאמנות ולספרות, חוב' 3 (תרפ"ג 1923), עמ' לז-לח.