אלי שמואלי, סופר ומשורר, נולד (1977) וגדל בירושלים, על קו התפר שבין הקטמונים לשכונת קטמון הישנה. במהלך השנים עבד לפרנסתו בעבודות דחק מזדמנות, אליהן נשלח על-ידי חברות כוח-אדם. הרומן אישוליים מבוסס על חוויותיו מהתקופה בה עבד כקלדן מיקודים במרכז המיון של דואר ישראל, בירושלים של שנות התשעים. למד יותר מעשור באוניברסיטה העברית, והוא בעל תואר ראשון בפסיכוביולוגיה ותואר שני בהצטיינות בנוירוביולוגיה. כמו-כן בילה שלוש שנים בלימודי פילוסופיה של המדע ומטאפיסיקה במסגרת תואר שני ושנתיים נוספות בלימודי דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה, ממנו פרש כדי להתמסר לכתיבה. שירים ומאמרים פרי עטו הופיעו מעל במות שונות, בהן ביטאון שירה, בגלל, עיתון הארץ ואתר שיחה מקומית. כיום עוסק בכתיבת רומנים ושירה, ומוציא את מחייתו מכתיבת הצעות מחקר מדעיות עבור מדענים מרחבי העולם, לצורך מימון מחקריהם מקרנות ממשלתיות. הוא מגדיר עצמו “לבלר”. ספרו אישוליים – רומן אודות צעיר שלא ידע מעולם אישה ומשוטט ברחובות ירושלים של מטה בחיפוש אחר אהבה, זכה בארבעה פרסים ספרותיים - ״עם הספר״ מטעם קרן רבינוביץ׳, פרס משרד התרבות להוצאת ספר ביכורים, מלגת תכנית פרדס של הספרייה הלאומית ומענק י״ל גולדברג לכתב יד.

• אישוליים (חיפה : פרדס, תשע״ה 2015)
• ‏האל שהכזיב הוא אתה (חיפה : פרדס, 2017)
• המשורר והחשפנית (תל אביב : הוצאת עם עובד, 2020)

• משירי אלי שמואלי באתרה של נילי דגן