אברהם לוינסון נולד בלודז', פולין, בט' באב תרנ״א, 13 באוגוסט 1891 לאביו נחמן (סוחר עשיר ומשכיל שהיה
מצוי בספרות העברית) ולאמו מרים בת גרשון זרון (שכתב שירים באידיש וחיבר להם מנגינות). קיבל חינוך עברי (בין מוריו: הסופר חיים יעקב קרמר) וכללי בלודז', נובה-אלכסנדריה, ובווארשה. מ-1912 למד לימודי משפטים באוניברסיטת וארשה וסיימם ברוסטוב (1916). היה פעיל מנעוריו בתנועה הציונית ובייחוד בתנועת
״צעירי ציון״ ואחר-כך ב״התאחדות״. לאחר מלחמת העולם הראשונה
היה בווארשה ציר לסיים הפולני (מ-1922). מ-1929 סגן ראש עיריית בריסק-דליטא ומ-1936 מנהל קרן היסוד בפולין. עלה
ארצה ב-1936. תחילה שימש מנהל מחלקת האירגון והפירסום של האוניברסיטה ומ-1939 מנהל המרכז לתרבות של ההסתדרות. כל השנים בפעילות שקודה בתחום המחזאות והתיאטרון. החל בכתיבתו בגיל
15 ומרובים היו סוגיה: שירים, מאמרים ומסות על ספרות ואמנות, מחקרים בתולדות ישראל, תרגומי-שירה ופרוזה ודברי-פובליציסטיקה. כתב בכמה לשונות (עברית, יידיש, פולנית ועוד). ספריו העבריים:
לביסוס הציונות (א-ב. וארשה, תרפ״ט ואילך - תרצ״ב), התנועה העברית בגולה (תרצ״ה),
הלאומיות היהודית (1942), ביבליוגרפיה ציונית (עם נ. מ. גלבר. תש״ג),
בראשית התנועה (פרקים בתולדות תנועת צעירי ציון-התאחדות. תש״ז), תרבות יוצרת (תשי״א),
תולדות יהודי וארשה (תשי״ג), א. ד. גורדון (תשט״ז). לאחר מותו יצאו
כתבי אברהם לוינסון (א-ב. תשט״ז-תשי״ט), בצירוף מונוגרפיה עליו מאת יוסף שפירא (בראש כרך א. בכרך א גם
״תרבות יוצרת״. בכרך ב גם מבחר תרגומי–שירה). תרגומיו: יומנו של קוסטיה ריבצב לנ. אוגניב (וארשה, תרפ״ט),
מבול לה. סנקביץ (חלקים ג-ו. ברלין-תל-אביב, תר״ץ ואילך), מכתבים על היהדות הישנה והחדשה לשמעון דובנוב (התרגום בהשתתפות המחבר ומצויות בו הוספות לגבי המקור. תרצ״ז),
יבגני אוניגין לא. ס. פושקין (תרצ״ז), מיצירי למ. י. לרמונטוב (ת״ש),
ת. הרצל לא. ביין (מהדורה מקוצרת. ת״ש), הבחור הפלאי לש. מרשק (עיבוד. ת״ש),
שירי ש. ש. פרוג (תש״א), שם לז. סגלוביץ (1944), בר-כוכבא (מחזה לי. ורכליצקי (תש״ה),
מבחר מאמרים של יצחק רילף (בכלל זה גם ספרו ארוכת בת-עמי) בצירוף מבוא וביבליוגרפיה (תש״ו),
עין אחת צוחקת למשה נאדיר (1946), חדר-חולים מס׳ 6 לא. צ׳חוב (1946),
דרמה קטנה למקסים גורקי (1946) ועוד. רבים מתרגומיו פזורים גם בעיתונים וכתבי-עת. ערך
ספר המחזות (גם כאן תרגומיו. תש״ח), הקובץ אורות המוקדש ליעקב זנדבנק (תש״י) וכן פירסומי המרכז לתרבות, עתוני
״התאחדות״ ביידיש ועוד.
אברהם לוינסון
נפטר בתל-אביב בכ״ט בתמוז תשט״ו, 19 ביולי 1955,
לאחר מחלה קשה. הניח אשה ובת. [מקורות: קרסל,
תדהר,
לעקסיקאָן פון יידישן טעאַטער (זילבערצווייג), ספר האישים (תרצ״ז), לעקסיקאָן פון
דער נייער יידישער ליטעראַטור,
Yiddish Leksikon,ויקיפדיה]
כתבי אברהם לוינסון (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל,
מרכז לתרבות ולחינוך : הוצאת עם עובד, תשט״ז-תשי״ט, 1956–1959)
<2 כרכים. העורך – יוסף שפירא>
שפירא, יוסף.
אברהם לוינסון. בתוך: כתבי אברהם לוינסון, כרך א' (תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל,
מרכז לתרבות ולחינוך : הוצאת עם עובד, תשט״ז 1956), עמ' 7–16 <נחתם: כ'
בתמוז תשט״ז>