שמואל אביבי (אמיל ברנהאוט) נולד בכ״ה בניסן תרע״ט, 25 באפריל 1919 בסקאלאט שבגליציה
(כיום בתחומי אוקראינה). שנות ילדותו עברו עליו בפודוולוציסקה (Pidvolochysk).
התייתם מאביו בגיל צעיר. גימנסיה
במגמה קלסית סיים בטרנופול ולימודי מדעי הרוח באוניברסיטת לבוב. עסק בהוראה עד פרוץ
מלחמת רוסיה-גרמניה (1941). גוייס לצבא האדום והועבר אחר-כך לצבא הפולני. הגיע ארצה
בשלהי שנת 1943. התנדב אל שורות 'ההגנה' ומשטרת היישובים העבריים ובשנים 1948–1949
שירת בשורות צבא ההגנה לישראל. בשנותיו האחרונות עבד בדפוס הממשלה בקריה
בתל-אביב.
פירסם בפולין שירים בעברית, יידיש (בעיתון 'דער נייער מאָרגען'
בלבוב), ופולנית (בעיתון הסטודנטים 'פילומטה'). ספר שירים עברי ראשון הוציא
בפולין ב-1938 בשם געגועים לאור. בארץ פירסם שירים בדבר השבוע, הפועל
הצעיר, ואשמורת ואחדים משיריו תורגמו לערבית. כמו כן יצאו לאור
ספריו: אדם בדרכים (שירים,
1952), אילנות בשלכת (שירים, 1953), באפילת הסימטה (סיפורים, 1954),
גצים (שירים, 1955), המנורה שהבהיקה (שירים, 1958), מיתרים בפרדס
(שירים, 1960), טטיס (סיפור, 1960), נבטי הלב (שירים, תשכ״ב),
כשרש עץ מסעף (שירים, תשכ״ח 1968). שמואל אביבי נפטר בתל אביב
בט״ז באייר תש״ם, 2 במאי 1980.
[מקורות: קרסל, ארכיון קרסל בספריה הלאומית]