מנחם מנדל זלטקין, ביבליופיל וסוחר בספרים עתיקים, נולד ברוסטוב על הדון (כיום עיר בדרום־מערב רוסיה), בי״ט בשבט תרל״ה, 25 בינואר 1875. למד בישיבת וולוז׳ן (עם חיים נחמן ביאליק) ואחר כן בקובנה (כיום בתחומי ליטא). בקובנה פנה להשכלה כללית, ישב כמה שנים ביקטרינוסלאב (כיום דניפרו באוקראינה) ולאחר ישיבת קבע בעיר הולדתו עזב ב־1905 את רוסיה והתיישב בשוייץ, תחילה בציריך ואחר כך בג׳נבה. עסק בשוייץ בסחר ספרים עתיקים.
    החל לפרסם רשימותיו ב־1904 (ב״המליץ״) ומאז עסק בחקר תולדות הספר העברי וההווי היהודי בליטא בדורות עברו. בשנות ה־50 פירסם זכרונותיו על ביאליק בוולוז׳ין (ב״מולד״).
    ספריו: ״מספר הזכרונות של רב ליטאי״ (פאריס, תש״ט), ״שמות הספרים העברים לפי סוגיהם השונים, תכונתם ותעודתם״ (שני כרכים. ניישאטל–תל־אביב, תש״י–תשי״ד), ו״ראשית הביבליוגרפיה בספרות העברית״ (על שבתי בס וספרו: ״שפתי ישנים״, תל־אביב, תשי״ח).

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, Wikipedia, Encyclopaedia Judaica] 

• שמות הספרים העברים : לפי סוגיהם השונים, תכונתם ותעודתם (ניישאטעל : דפוס דלש ע ניעסטלע, תש״י–תשי״ד, 1950–1954)