אפרים א. אורבך
    על ציונות ויהדות  : עיונים ומסות. – ירושלים : הספריה הציונית על־יד ההסתדרות הציונית העולמית,  תשמ״ה 1985.
    ח׳, 519 עמודים.
    On Zionism and Judaism : essays / Ephraim E. Urbach

    מן ההקדמה:
    בארבעת שעריו של קובץ זה מכונסים מאמרים, מסות ותגובות על אירועים ומעשים שפרסמתי בשנים האחרונות. רובם עוסקים בסוגיא הסבוכה של המציאות הרוחנית והדתית במדינת ישראל מאז הקמתה. מציאות זו נתפשת כתוצאה של המהפכה הציונית. בשער הראשון מצאו את מקומם פרקים העוסקים במהותה של הציונות לאור תולדותיו של רעיון הגאולה כפי שהם משתקפים במקורות, ולאור מהלכיה של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה; החזון הציוני על פירושיו השונים והמאבקים על דרך הגשמתו, המודעות של מרכז ותפוצות, הזיקה לארץ ולמדינה, תנועות העלייה והירידה – מוערכים מתוך פרספקטיבה היסטורית. בשער השני, ״מורשת היהדות״, ובשער השלישי, ״ההלכה – מציאות ובעיות״, רוכזו מאמרים הדנים בבעיות דת ומדינה, דת ומדע, בדרכי ההתמודדות בין דתיים לחילוניים; בביטויי אמונה ובביטויי התנתקות ממסורת ישראל; במחויבותם של שני הפלגים לעיצוב דמותה המוסרית של החברה ברוח מורשת הדורות; בהיבטים ההומניסטיים של ההלכה ובמקומה בחיי המדינה ובשאלת משמעותה הדתית של מדינת ישראל. פרקים אלה עומדים בסימן קריאתו של הרב א״י קוק: ״החדש יתקדש והקדוש יתחדש״.
    בשער הרביעי, ״בעיני ביאליק ועגנון״, כלולים עיונים ביצירותיהם של המשורר והמספר החושפים את התייחסותם לשאלות שנדונו בשערים הקודמים. ביאליק חזה את מאבקה של האומה הנתונה בתהליך שבין כיליון לבין תקומה ואת מאבקו של היחיד בישראל, שנקלע למערכה שבין שלהבת הקודש לבין אש השטן. בעיניו נראו חלום הגאולה ותהליך הגאולה של האומה ושל היחיד כצירוף מושלם של העל־זמני ושל בעיות המציאות הקשה שאותן הוא חש וחי.
    ש״י עגנון צפה בחיים המתהווים בארץ־ישראל לפני הקמת המדינה ובמשך שנות קיומה עד למותו. הוא התבונן במתרקם ובמתהווה מתוך היצמדות למורשת הדורות, מבלי להעלים עין מן הפרצות והסדקים שנפרצו בה ואשר סיכנוה ואיימו על המשכה. הוא השתאה למראה הדור הצעיר בארץ־ישראל, שהארץ נתנה בו כוח לעמוד על נפשו בשעה שבית ישראל בגולה האירופית נהרס ונחרב, אבל הוא גם לא חשך את ביקורתו מסדרי החברה והמדינה הלקויים שחשפו – לדעתו – שמן הישן התרחק אבל חיים חדשים לא חידש והוא תהה על האפשרות של זיווג בין עולם המסורת לבין המתחדש.
    חלק מן המאמרים שבאסופה זו מקורו בהרצאות שבעל־פה שלאחר השמעתן נשאלתי שאלות שעניתי עליהן. מרבית הדברים נתפרסמו בשעתם כנתינתם. השארתי אותם במתכונתם הראשונה גם כאשר לא נעדרה בהם נימת פולמוס. הדברים נשארים ברובם תקפים, לאור התפתחויות שחלו בינתיים. לעתים אף מתגלים בהם שורשים של בעיות וקשיים שהחריפו ואף נתחדדו במרוצת הזמן. הגם שפה ושם עשױות להופיע חזרות קלות, לא הסירותי אותן כדי לא לשנות את המבנה המקורי.
    ...  אדר תשמ״ה.  אפרים א. אורבך.

תוכן העניינים:

• הקדמה (עמ׳ ז–ח)

שער ראשון: משמעותה של הציונות בימינו
• דרכה ומשמעותה של הציונות בימינו (עמ׳ 3–12)
• הגאולה בתפישת חז״ל ומאורעות ימינו (עמ׳ 13–52)
• איזהו גיבור – מי שעושה שונאו אוהבו (עמ׳ 53–59)
• עוז לבדק־בית ולאוטופיה (עמ׳ 60–66)
• לשוב אל הציונות בטהרתה (עמ׳ 67–74)
• מדינת ישראל – מציאות וחזון (עמ׳ 75–89)
• ציונות לאחר קום המדינה (עמ׳ 90–98)
• מודעות של מרכז ותפוצות בתולדות ישראל ומשמעותה בימינו (עמ׳ 99–122)
• האם הגשימה המדינה את הציונות? (עמ׳ 123–129)
• העלייה – תקוותו של עם ישראל (עמ׳ 130–142)
• על הזיקה לארץ ולמדינה (עמ׳ 143–148)
• עלייה וירידה בפרספקטיבה היסטורית (עמ׳ 149–164)
• חינוך לציונות (עמ׳ 165–171)
  שער שני: מורשת היהדות
• מורשת היהדות (עמ׳ 175–183)
• הנטייה לפסוח על התלמוד – תוצאה של יוהרה ושטחיות (עמ׳ 184–189)
• מיהו יהודי? מהי יהדות? (עמ׳ 190–198)
• דת ומדע במציאות היהודית של ימינו (עמ׳ 199–212)
• על הוויכוח בעניין הפרדת הדת מן המדינה (עמ׳ 213–223)
• החלטה אנטי־היסטורית (עמ׳ 224–234)
• על ההתמודדות בין היהדות הדתית לבין היהדות החילונית (עמ׳ 235–244)
• ישראל, יהודים ויהדות (עמ׳ 245–252)
• לשון תפילות, רוח מתפללים ושאלות הדור (עמ׳ 253–267)
• יום היחיד והרבים (עמ׳ 268–273)
• סמיכה וסמכות (עמ׳ 274–279)
  שער שלישי: ההלכה – מציאות ובעיות
• שלטון התורה או דרך התורה (עמ׳ 283–293)
• עלבונה של תורה (עמ׳ 294–310)
• על החייאת ההלכה (עמ׳ 311–321)
• סמכות ההלכה בימינו (עמ׳ 322–331)
• על הכשרת רבנים (עמ׳ 332–339)
• ההלכה – מציאות ובעיות (עמ׳ 340–345)
• על משמעותה הדתית של מדינת ישראל (עמ׳ 346–356)
• לקחים ממלחמת יום הדין מבחינה דתית (עמ׳ 357–363)
• בקשת האמת כחובה דתית (עמ׳ 364–383)
• היבטים הומאניסטיים בהלכה (עמ׳ 384–398)

שער רביעי: בעיני ביאליק ועגנון
• ח״נ ביאליק: ״אגדת שלושה וארבעה״ – יצירה ומקורות (עמ׳ 401–434)
• על ביאליק כאיש ציבור (עמ׳ 435–443)
• על אמונה וכפירה ביצירתו של ש״י עגנון (עמ׳ 444–455)
• ביתו של ש״י עגנון (עמ׳ 456–460)
• פרקים של ״ספר המדינה״ לש״י עגנון ומקומם בתוך ״סמוך ונראה״ (עמ׳ 461–497)


• רשימת המקורות (עמ׳ 501–504)
• מפתח (עמ׳ 505–519)