עקיבא יעקב אטינגר, אגרונום ופעיל ציוני, נולד בויטבסק (כיום בתחומי בלארוס) בט׳ באב תרל״ב,
13 באוגוסט 1872. נתחנך בבתי־ספר ובאוניברסיטאות רוסיה
(סט. פטרבורג) וגרמניה (בון) וסיים לימודיו בחקלאות
ואגרונומיה. בשנים 1898–1911 ניהל את המפעלים החקלאיים של חברת ההתישבות היהודית יק״א
ברוסיה הדרומית ולאחר מכן שירת כיועץ חקלאי של אותה חברה במפעלי ההתיישבות שלה בארגנטינה
ובברזיל (1911–1913). נשלח לא״י מטעם חובבי־ציון לחקור את מצב המושבות בארץ־ישראל (1892) וב־1914 עלה להשתקע. היה פעיל בניסוח הצהרת־בלפור ובקונגרס הראשון לאחר מלחמת־העולם
הראשונה (הי״ב) נתקבלו תכניותיו להתיישבות העובדת והלאומית. בשנים 1918–1925 ניהל את
מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית והיה במתכנני ההתיישבות העובדת בעמק־יזרעאל ובסביבת
ירושלים. בשנים 1926–1933 ניהל את מחלקת הקרקעות של הקרן־הקימת וכן עשה בשליחויות
בחוץ־לארץ מטעם התנועה הציונית.
פירסם מאמרים וחוברות בעניני חקלאות והתיישבות
בעברית ובשאר לשונות. ספריו: ״הכרמל״ (תרצ״א), ״עם
חקלאים יהודים בתפוצות״ (1942), ״עם חקלאים עברים
בארצנו״ (1945. הספר יצא לאור ימים מעטים לאחר פטירתו).
עקיבא יעקב אטינגר
נפטר בתל־אביב בי״ז בשבט
תש״ה, 31 בינואר 1945 ונטמן בקרית־ענבים.