אברהם גייגר נולד בפרנקפורט על נהר מיין, גרמניה, בכ' באייר תק״ע, 24 במאי 1810. נתחנך בלימודי קודש על ידי אביו ואחיו הקשיש שלמה זלמן ובעצמו למד לימודי חול ולשונות. אביו מת עליו בהיותו בן י״ג ובית רוטשילד בפרנקפורט סייעו בהשתלמתו במדעים כלליים. ב־1829 יצא ללמוד לשונות שמיות באוניברסיטת היידלברג ומשם עבר באותה שנה לאוניברסיטת בון, בה סיים לימודיו בהצטיינות (חיבורו ״מה נטל מוחמד מהיהודים״ זכה בפרס ב-1832) ונתקבל לשמש כרב בוויסבאדן שבגרמניה. שש שנים כיהן ברבנות זו (1832–1838) וכאן החל בפעלו הספרותי־מדעי־ארגוני למען הריפורמה, בכתב העת המדעי (בגרמנית) שהקים ב־1835 לאחר מאבק של שנתיים עם האדוקים נבחר לרב בברסלאו (1840) וכיהן ברבנות זו עד 1863 – וכל הימים במלחמה חריפה עם מתנגדיו מהזרם החרדי. מתוך תקוה להקים בפרנקפורט דמאיין בית־מדרש למדעי היהדות קיבל את הרבנות שם (1863–1869). משלא נתקיימה תקוותו זו נענה להזמנה לכהן כרב בברלין (1870) וחי בה עד יום מותו. בברלין הקים (1872) את בית־המדרש הגבוה למדעי היהדות (הליברלי), שנתקיים עד פרוץ מלחמת־העולם השניה אך הספיק לעמוד בראשו רק שנתיים.
    מחקרי גיגר הקיפו כמעט את כל תקופות תולדות ישראל החל במקרא עד לימי־הביניים והזמן החדש. מחקריו טבועים רובם ככולם בחותם מאבקו למען הריפורמה. רובם פירסם בגרמנית ומיעוטם בעברית, – והיה כמעט היחידי בחכמי המערב שבדור, שהצטיין בסגנונו העברי למופת. השתתף ב״כרם חמד״, ״אוצר נחמד״, ״החלוץ״ ו״הכרמל״. מאמריו העבריים נאספו תחילה על ידי רפאל קירכהיים (ברלין, 1877) ובשנית על-ידי שמואל אברהם פוזננסקי (וארשה, תר״ע. מהדורה זו לא נסתיימה ונפסקה באמצעו של משפט). התעניינותו של גיגר בגילויי האפיקורסות בישראל כיוונה אותו לעיסוק במהדורות של חיבורים מסוג זה (של קראים, משכילים וכו') או לחיפוש אחרי פרשנות על דרך הפשט, בניגוד לזו שלחם בה (היהדות ״התלמודית״). מהדורותיו לחיבורים עבריים בימי־הביניים מפוזרות על פני כתבי־עת, בעברית ובגרמנית. כספרים לחוד יצאו בעברית: ״ספר מלא חפניים, ליקוטים שונים מכתבי חכמי קדמוני עמנו, לא נדפסו עד הנה וכו'״ (ברלין, ת״ר), ״נטעי נעמנים, קבוץ ענינים שונים מכתבי יד נושנים וכו'״ (במהדורת שלמה זלמן הילברג. ברסלאו, 1847), ״אגרת השמד להרמב״ם ועוד ענינים״ (במהדורת מנחם מנדל ברסלאואר. ברסלאו, 1850), ״ספר פרשנדתא על חכמי צרפת מפרשי המקרא״ (ליפסיה, 1855), ״ציצים ופרחים משדי ספר ואיטליא נלקחים״ (ליפסיה, תרט״ז), ״מאמר מגן וצינה ליהודה אריה ממודינא ונוסף עליו קיצור שני חיבוריו: מגן וחרב עם חיי יהודה״ (ברסלאו, תרט״ז). לעברית תורגם ספרו ״המקרא ותרגומיו, בזיקתם להתפתחותה הפנימית של היהדות״ (על-ידי י. ל. ברוך. תש״ט).
    אברהם גייגר נפטר בברלין בי"ב בחשון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874.
[מקורות: קרסל, אייזנשטיין 'אוצר ישראל', ויקיפדיה, Britannica, Jewish Women's Archive, Jewish Encyclopedia]
[צילום: Unknown Artist: Portrait of Abraham Geiger (1810-1874), Leo Baeck Institute Art and Objects Collection, 78.123]