פלטיאל דייקן (דיקשטיין), משפטן, נולד בוילייקה, פלך וילנה בכ״ו באייר תרמ״ה, 11 במאי 1885. את חינוכו היהודי והכללי קיבל בתיאודוסיה (קרים) מפי מורים, מלמדים פרטיים והרב המקומי. סיים לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת אודיסה (1910) ועבד בפטרבורג כעורך־דין (1910–1917). התמסר באותה תקופה לחקר המשפט העברי וב־1913 הקים סניף לחקר המשפט העברי ליד החברה ההיסטורית והאתנוגרפית וכן הירצה על המשפט העברי ב״שיעורים למדעי המזרח״, מיסודו של ד. גינצבורג. משהוקמה ב־1918 במוסקבה חברת המשפט העברי הוזמן לעבודה מדעית בה וערך (עם ש. איזנשטדט) את הקובץ: המשפט העברי (מוסקבה, תרע״ח). עלה ארצה ב־1921 והיה מזכיר בית־משפט השלום העברי העליון (1922–1938) ולאחר־מכן חבר ההנהלה ויושב הראש שלה. הירצה בשיעורי המשפט הממשלתיים והיה בין מקימי בית־הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל־אביב ומרצה בו (מ־1948 דיקאן הפקולטה למשפטים באותו מוסד ומ־1958 רקטור). מ־1951 (עד לפרישתו ב־1954) מרצה בעניני משפט באוניברסיטה העברית בירושלים (ב־1959 קיבל מינוי של פרופסור).
    פירסם מאמרים ומחקרים בעניני משפט בכלל ותולדות המשפט העברי בפרט ברוסית ובעברית בכתבי-עת ובעתונות. ספריו: דיני עונשין, (א–ו, 1938–1962. הכרכים הראשונים גם במהדורה שניה), המצב המשפטי של האשה בישראל (1950), דיני נישואין וגירושין (1956), תולדות משפט השלום העברי (תשכ״ד), ופיצויי פיטורין (עם וגר. 1940). ערך כמה פירסומים בעניני משפט וכן היה מעורכי המשפט העברי, תחילה במוסקבה ואחר־כך בארץ (א–ה. תרפ״ו–תרצ״ז), הפרקליט (מ־1943) והקבצים משפט וכלכלה (1941–1959).
    פלטיאל דייקן נפטר בפתח־תקווה בכ״ה בשבט תשכ״ט, 13 בפברואר 1969.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, ויקיפדיה

• דיני עונשין :  בשימת לב מיוחדת למשפט העברי ולמשפט הנוהג בארץ־ישראל בזמן הזה : ספר לעיון ולשמוש (תל אביב : בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, 1938)