צביה בן־שלום (האוזמן), מספרת עברית, נולדה בלבוב (כיום בתחומי אוקראינה) בט״ז בסיון תרצ״ה, 17 ביוני 1935. בגיל 13 עלתה ארצה עם משפחתה. למדה בבית ספר עירוני בתל־אביב והשתלמה במדעי המדינה בבית־הספר הגבוה למשפט וכלכלה. בשנת 1972 הצטרפה למערכת העתון ״על המשמר״ וערכה בו את המדור ״לבית ולמשפחה״. בשנים 1977–1978 ערכה את מדור ספרי־הילדים בהוצאת ״ספרית פועלים״. מ־1984 היתה מעורכות ״משמר לילדים״.
ספריה: ״הדובון הכחול״ (1970) – ילד מבקר עם דובונו בגן־החיות ומראה לו דובים אמיתיים; ״אצלנו בשכונה״ (1971) – מחרוזת סיפורים כתובים בחן וברעננות על ״ילדים רגילים, המסתבכים בסתם הרפתקאות רגילות, שיכלו לקרות גם לכם, בשכונה שלכם, אבל הן קרו דווקא לנו, אצלנו בשכונה״; ״הוא ברח מן הבית״ (1972. פרס יציב) – הרפתקאות נער המתמרד בהוריו, נמלט מביתו ומגלה שהחיים אינם כה פשוטים; תרגמה את ״התאומות בפנימית סן־קלייר״ לאניד בליטון (1976. בחתימת צב״ש) וכתבה תסכיתי רדיו.
צביה בן־שלום נפטרה בכ״א בכסלו תשע״א, 28 בנובמבר 2010.
צביה בן־שלום (האוזמן), מספרת עברית, נולדה בלבוב (כיום בתחומי אוקראינה) בט״ז בסיון תרצ״ה, 17 ביוני 1935. בגיל 13 עלתה ארצה עם משפחתה. למדה בבית ספר עירוני בתל־אביב והשתלמה במדעי המדינה בבית־הספר הגבוה למשפט וכלכלה. בשנת 1972 הצטרפה למערכת העתון ״על המשמר״ וערכה בו את המדור ״לבית ולמשפחה״. בשנים 1977–1978 ערכה את מדור ספרי־הילדים בהוצאת ״ספרית פועלים״. מ־1984 היתה מעורכות ״משמר לילדים״.
