יעקב ליוור נולד בזאווירצ'י (Zawiercie) בדרום פולין,
בא' בטבת תרפ"ד, 9 בדצמבר 1923. עלה עם הוריו ב-1925 וגדל ונתחנך במגדיאל. שירת בצבא
הבריטי (1941–1946). סיים לימודיו באוניברסיטה בירושלים בתחום מדעי המקרא (1947). מ-1960
ועד מותו היה מרצה למקרא באוניברסיטת תל·אביב ועמד בראש החוג למקרא, היה אחד
מהעורכים העיקריים של האנציקלופדיה המקראית ועורכם של קבצים מדעיים שונים.
פירסם חקרי-מקרא (מתשי"ג) באכסניות מדעיות בעברית ובאנגלית. ספריו:
ימי עזרא ונחמיה (תשי"ג), תולדות בית דוד (מחורבן ממלכת יהודה ועד לאחר
חורבן הבית השני. תשי"ט) ותולדות ארץ ישראל מגלות בבל ועד מרד החשמונאים (עם
מנחם שטרן. תשכ"א). ערך עיונים במגילות מדבר יהודה (תשי"ז) והיסטוריה צבאית
של ארץ ישראל בימי המקרא (1965 ואילך).
יעקב ליוור נפטר לאחר מחלה
קשה בי"ג באייר תשכ"ט, 1 במאי 1969.
עמיתיו באוניברסיטת תל אביב הוציאו לאור קובץ מחקרים במקרא ובספרות
ימי בית שני לזכרו בעריכת פרופ' בנימין אופנהיימר (תשל"ב 1971)
[מקורות: קרסל ב-261]
