יהודה ליב (לודביג) לויזון, רב וחוקר, נולד בשווֶרסאֶנץ בגליל פוזן בכ׳ בניסן תקע״ט, 15 באפריל
1819. למד אצל גדולי הרבנים בגליל פוזן ובהם ר׳ אליהו גוטמאכר, ולאחר־מכן השתלם בלימודים
כלליים
בברסלאו ובברלין. לימודיו באוניברסיטה פתח בברלין וסיימם בהאללה (1847) בה קיבל
תואר דוקטור על עבודתו "הקרבנות במקרא" (יצאה לאור 20 שנה לאחר־מכן,
Die Opfer des alten Testaments
1867). לרגל מהפכת
1848 יצא לפראנקפורט ד׳אודר ושם עסק בהטפה ובהוראה. בשנים 1851–1859 שימש רב ומטיף בוורמס
ובשנים 1859–1883 רבה של שטוקהולם.
לויזון פירסם מאמרים, מחקרים וספרים בגרמנית ובמיוחד נודע ספרו הגרמני
על הזואולוגיה בתלמוד (Die Zoologie des Talmuds1858),
נסיון מדעי ראשון בסוגו שנעשה על־ידי חכם יהודי. מילואים לספרו על הזואולוגיה
בתלמוד פירסם בעברית בכמה כתבי־עת וקבצים. מלבד זאת הוציא את העתקי מצבות בית־הקברות בוורמס,
עם הערות ביוגרפיות (בגרמנית, ובכותרת עברית נפשות הצדיקים (פרנקפורט דמאיין 1855) וכן
קבצי־דרשות מרובים, בגרמנית ובשבדית. לויזון כתב ספרי־לימוד, וכן כתב ערכים על
נושאים יהודיים לאנציקלופדיות שונות. וגם מאות מאמרים ורשימות
בכל העיתונים העבריים וכתבי־העת במחצית השנייה של הי״ט.
לויזון נפטר בשטוקהולם בו׳ בניסן תרס״א, 26 במארס 1901.