היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יהודה אריה ממודנה
לדף היוצר
רב, דרשן, סופר ומשורר ומגיה ספרים. עסק גם במקצועות חופשיים – מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה.
יצירה בהפתעה

מציאותה של האשה מביאה הרבה אֵרוניה לעולם. צא וראה, כמה

מגדולי הרוח נכבשו על ידי נשים פתיות ושמשו חומר לצחוק דורות. וזו אולי

זכותה היותר גדולה של האשה בהסטוריה: מציאותה מרבה צחוק בעולם.


מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת; פַּנְטוֹמִימָה; צִיּוֹנוּת; עֵצוֹת; הִתְבּוֹסְסוּת אוֹ הַשְּׁבִיתָה בְּ"אָתָא"; לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים; צְרִימָה; הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָעוֹבֶדֶת; זֶה הַשַּׁעַר; בְּשָׂרִים; תְּפִלָּה למוהר"ר כִּי יַעֲטֹף; הַחֲטוּפוֹת; מַחֲשׂוֹף; כָּךְ אוֹ כָּךְ; עַל מֶמְשָׁלוֹת וְעַל סְרָטִים; שָׁרָשִׁים; זִמְרִיָּה; הַמַּשְׁמִיצִים; חֲזִירִיאָדָה; חֲזוֹן הַטֶּכְנִיקָה; בָּלָדָה עַל לֶחֶם וְזָהָב; בָּלָדָה עַל בַּקְבּוּק וּפֶתֶק; מִשְׂחַק הַמְּלָכִים; צַלַּחְתִּי; עָפָר וָאֵפֶר; קַו לָקָו

רפאל אליעז

שירה: [אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]; [יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]; [הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]; [אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]; [אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]; [בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]; [מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]; [הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]; [בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]; [גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]; [צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]; [צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]; [הַשָּׂדוֹת]; [בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]; [בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]; [אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]; [מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]; [בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]; [לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]; [וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]; [אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]; [עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]; [הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]; [אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]; [לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]; [עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]; [רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]; [עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]; [זְכֹר נָא]; [אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]; [אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]; [לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]; [הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]; זמר על הרועה הקטנה; דוניקה; זמר כלה; שיר התופרת; זמר הפרש; שיר זמר להגר; זמר אהבה לים; שיר העמק; מדן ועד באר־שבע...; בואה דודי; זמר חתן; בְּסִימַן הַטְּלַאי הַצָּהֹב מאת סימצ'ו איסאקוב; תִּשְׁעָה בְּמַרְס מאת סימצ'ו איסאקוב; סְְתָו 1939 מאת סימצ'ו איסאקוב; צִפִּיָּה מאת סימצ'ו איסאקוב; מִתּוֹךְ "שִׁירַת הַשֶּׁמֶשׁ" מאת סימצ'ו איסאקוב; יָד בְּיָד מאת סימצ'ו איסאקוב; הַאִם... מאת סימצ'ו איסאקוב; בַּפַּארְק מאת סימצ'ו איסאקוב; אֲחַכֶּה לָךְ מאת סימצ'ו איסאקוב; אִמִּי וְאַתְּ מאת סימצ'ו איסאקוב; רַק אַתְּ... מאת סימצ'ו איסאקוב; הַקְדָּשָׁה מאת סימצ'ו איסאקוב; אַגָָּדָה מאת סימצ'ו איסאקוב; בְּטֶרֶם אָבִיב מאת סימצ'ו איסאקוב; אִגֶּרֶת מאת סימצ'ו איסאקוב; אִגֶּרֶת, אוּלַי אַחֲרוֹנָה מאת סימצ'ו איסאקוב; שִׁיר פְּרִידָה מאת סימצ'ו איסאקוב; אַנְדַרְתָּא מאת סימצ'ו איסאקוב; הָאֵם מאת סימצ'ו איסאקוב; לַחֲבֵרַי הַיְקָרִים בַּעֲלוֹתָם לָאָרֶץ מאת סימצ'ו איסאקוב; לְנֹגַהּ מאת סימצ'ו איסאקוב; סְפִינַת הַמִּפְרָשִׂים מאת סימצ'ו איסאקוב; בֹּקֶר בּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה מאת סימצ'ו איסאקוב; קַח בְּיָדְךָ הָאֵת... מאת סימצ'ו איסאקוב; בַּלָּדָה עַל הַנֵּבֶל מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל נָזִיר אֶחָד מאת סימצ'ו איסאקוב; עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מאת סימצ'ו איסאקוב; פְּרִידָה מִבּוּלְגַרְיָה מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל הַיּוֹגְבִים הַבּוּלְגָרִים מאת סימצ'ו איסאקוב; רַכָּבוֹת מאת סימצ'ו איסאקוב; פְּלִיטִים מאת סימצ'ו איסאקוב

יהודה קורן

מאמרים ומסות: ציונאצי

נורית גוברין

מאמרים ומסות: נספחות ל: "ג. שופמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו"; כוחה של מחלוקת: דין־תורה בספרות העברית; חדרי־חדרים: ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה; "בעיר ההרגה" בדורה ולדורות; ביאליק שלי; שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים; כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות: שמונים שנה לרצח ברנר (2 במאי 1921); שופמן והספרות הרוסית; בין אזעקה לארגעה: תל־אביב בימי הַפְצָצָה – אנתולוגיה שופמנית; "הסרטן דבר נפלא"; האשמת שווא נוראה; ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק; קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה; התכווצו מזמן; דמויות "אסורות"; הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות; "יצירות נאות שרוח בארץ־ישראל שׁוֹרָה עליהן" – על הכמיהה ליצירה אחרת בארץ ישראל; נושאות הכלים: נשים במערכות ישראל, בראי הספרות העברית; קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק; במחיצתו של עגנון; עגנון ומבקריו הראשונים; עגנון ומפרשיו; "הנשמה פתחה את לועה" – יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות; המשיכה אל התהום בספרות העברית – "האדם הוא סכום החטא והאש העצורה בעצמותיו"

שלמה טנאי

שירה: שיר קופטי מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חשכת חושים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; דממת הים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הרגשת אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; גבולות אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אולטימטום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; רכוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נוכחות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מן ההר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; קרבת האהוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אהבה חדשה, חיים חדשים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חמישה שירי פון שטיין מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; לראשונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אושר המכאוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; בעוברי בדרך מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שירי מיניון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; האל והבידרה: אגדה הודית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נשר ויונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שיר צוענים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; המלך בטולה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מלך הרפאים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; על "שירו של נוצרי אל ישו" של לאוואטר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שני שירי הנודד בערוב היום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; ערגה ברוכה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; משאלות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מכתמים ונציאניים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מתוך מכתמי גיתה־שילר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אפילוג ל"שיר הפעמון" מאת שילר (קטע) מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הניסיון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על שני דורות משפחת סנש

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

המתנדבת רינה רוזן מספרת:

תחילה הגיע אלי ספר הנעורים צ’יבי מאת בלה סנש (אביה של חנה סנש) בתרגומו של אביגדור המאירי, ספר שהיה, אגב, אחד מספרי-החבורות החביבים עלי בצעירותי.

"אחר כך עבר הכל במהירות כמו איזה חלום מעניין מלא תנועה. החצוצרות הריעו, משפך-הקול הצריח את התוצאות, ריצה, קפיצת-גובה, משיכת-חבל, התעמלות-מכשירים – ולבסוף תחרות כדורגל. זה היה המסמר בכל המובנים – ובו הציל צ’יבי את כבוד הכיתה שלו בניצחון מזהיר, שהביא את ההמונים לידי השתוללות ממש: הוא לבדו הרביץ ארבעה גולים, ובארבע בעיטות אלה חרט באותיות זהב את שם כיתתו בפרט ואת שם הגימנסיה בכלל בתוך ספר-התהילה של המוסד ברחוב-הזיכרון.

תוך רעש מחיאות-כפיים סואנות הרימו הנערים את צ’יבי והרכיבוהו על כתפיהם וכך נשאוהו סביב-סביב. ההמון צווח, רעש בידיים וברגליים ונפנף במטפחות. הכל הביטו בחיוך של חיבה בנער השרירי רחב-השכם ואמיץ העיניים – – –"

ותוך כדי העבודה עליו קיבלתי את המשימה הבאה: המחזה אשרי הגפרור, העוסק בחנה סנש עצמה, ומחברו הוא …. אביגדור המאירי.

שופט:

        את נאשמת בריגול לטובת מעצמה זרה …  (הפצצה – –  שקט).

חנה:

        (תוך כדי הפצצה)  סליחה, בריטניה היא אומנם מעצמה זרה לי, אך בקרוב תקום המדינה היהודית…

שופט:

        (נכנס אל דבריה)  את רק מחמירה את פסק-הדין בהתנהגותך.

חנה:

        המותר לי לשאול דבר-מה?

שופט:

        בבקשה.

חנה:

למה לו לכבוד השופט כל פסק-הדין בכלל, כלום בלי זה אי אפשר לדון אותי למוות? כלום את כל משחקי-הפסיון, שאתם משחקים ביהודים כל הזמן, משחקים אתם על פי פסקי-דין?

שופט:

        ואנו בכל זאת רוצים לתת לך 
...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51564 יצירות מאת 2814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21730 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!