היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יעקב רבינוביץ'
לדף היוצר
משורר, סופר, מחזאי, מבקר ספרות מסאי ופובליציסט עברי ויידי, ומתרגם משפות אירופה.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. נדודי עמשי השומר (פרוזה)
  2. במוט עמים: ספור מימי ממלכת ישראל (פרוזה)
  3. נוה-קיץ (פרוזה)
  4. המנצח (מחזות)
  5. בִּנְוֵה סָבָא (פרוזה)
יצירה בהפתעה

הַמֶּלֶךְ מְדַפְדֵּף אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים

(עָמׂק חֲצוֹת־הַלַּיִל הַמְקֻמָּר),

בַּחוּץ לִפְנֵי הַשַּׁעַר עִם חַרְבּוֹ אֶל עָל

זָקוּף חַיָּל עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר.


מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רפאל אליעז

שירה: זמר על הרועה הקטנה; דוניקה; זמר כלה; שיר התופרת; זמר הפרש; שיר זמר להגר; זמר אהבה לים; שיר העמק; מדן ועד באר־שבע...; בואה דודי; זמר חתן; בְּסִימַן הַטְּלַאי הַצָּהֹב מאת סימצ'ו איסאקוב; תִּשְׁעָה בְּמַרְס מאת סימצ'ו איסאקוב; סְְתָו 1939 מאת סימצ'ו איסאקוב; צִפִּיָּה מאת סימצ'ו איסאקוב; מִתּוֹךְ "שִׁירַת הַשֶּׁמֶשׁ" מאת סימצ'ו איסאקוב; יָד בְּיָד מאת סימצ'ו איסאקוב; הַאִם... מאת סימצ'ו איסאקוב; בַּפַּארְק מאת סימצ'ו איסאקוב; אֲחַכֶּה לָךְ מאת סימצ'ו איסאקוב; אִמִּי וְאַתְּ מאת סימצ'ו איסאקוב; רַק אַתְּ... מאת סימצ'ו איסאקוב; הַקְדָּשָׁה מאת סימצ'ו איסאקוב; אַגָָּדָה מאת סימצ'ו איסאקוב; בְּטֶרֶם אָבִיב מאת סימצ'ו איסאקוב; אִגֶּרֶת מאת סימצ'ו איסאקוב; אִגֶּרֶת, אוּלַי אַחֲרוֹנָה מאת סימצ'ו איסאקוב; שִׁיר פְּרִידָה מאת סימצ'ו איסאקוב; אַנְדַרְתָּא מאת סימצ'ו איסאקוב; הָאֵם מאת סימצ'ו איסאקוב; לַחֲבֵרַי הַיְקָרִים בַּעֲלוֹתָם לָאָרֶץ מאת סימצ'ו איסאקוב; לְנֹגַהּ מאת סימצ'ו איסאקוב; סְפִינַת הַמִּפְרָשִׂים מאת סימצ'ו איסאקוב; בֹּקֶר בּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה מאת סימצ'ו איסאקוב; קַח בְּיָדְךָ הָאֵת... מאת סימצ'ו איסאקוב; בַּלָּדָה עַל הַנֵּבֶל מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל נָזִיר אֶחָד מאת סימצ'ו איסאקוב; עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מאת סימצ'ו איסאקוב; פְּרִידָה מִבּוּלְגַרְיָה מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל הַיּוֹגְבִים הַבּוּלְגָרִים מאת סימצ'ו איסאקוב; רַכָּבוֹת מאת סימצ'ו איסאקוב; פְּלִיטִים מאת סימצ'ו איסאקוב; מַרְתֵּף הַלֶּחֶם; מוֹכֵר הַגַּרְעִינִים; תְּכוּנָה לְחֻפָּה; אַהֲבה רִאשׁוֹנָה; לְאֶרֶץ כְּנַעַן; [לֹא בָּאתִי. הִתְעוֹפַפְתִּי אֵלַיִךְ.]; [כְּשֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ הֵבֵאתִי לָךְ עָנָן בְּפִי]; [גַּם אֲנִי כָּמוֹךְ חָשַׁבְתִּי כִּי אַחַי הֵם הַבְּרָקִים הַכְּחֻלִּים]; [אַתְּ בָּאת אֵלַי כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁל בֹּקֶר]; [אֲנִי בִּקַשְׁתִּי לְהַגִּיד דָּבָר]; [הַכֹּל זוֹכְרִים אֶת תְּמִימוּתָם]; [אַל תָּשׁוּבִי לְדַפְדֵּף בְסֵפֶר שֶׁנֶּחְתַּם]; [אַלְמָנוֹת פְּרוּשׂוֹת יָדַיִם]; [כְּשֶׁפָּגַשְׁנוּ אֱמוּנוֹת בַּדֶּרֶךְ]; [הַשֶּׁלֶג כִּסָּה צְעָדַיִךְ וְהַגֶּשֶׁם דְּמוּתֵךְ]; [אַל תְּסַיְּדִי אֶת בֵּיתֵךְ בְּלָבָן]; [עַכְשָׁו גַּם אַתְּ יוֹדַעַת]; [קֶרֶן אַחֲרוֹנָה זָהָב רוֹטֵט]; [כֶּתֶם אֶחָד בְּאֶבֶן יְרֻקָּה]; [עֲרָבָה מִדְבָּרִית וְרֶטֶט חוֹל]; [אִם אֵינֵךְ לִי חֲלוֹם]; [זוֹ הִיא שִׁירַת הַשַּׁיִש הַלָּבָן]; [כַּמָּה רָחַק הַשִּׁיר מִן הַכְּאֵב]; [הַיְהִירוּת אֲשֶׁר טוֹעֶנֶת כִּי לִבֵּנוּ]; [חֲלוֹם זָקֵן שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִחְיוֹת]; [הָאֵשׁ הִיא בְּעַפְעַפַּי]; [עַל הַדְּקָלִים דַּקֵּי גִּזְרָה]; [הֲמוֹן הַגַּלִּים בְּפִיךָ]; [שִׁיר יַגְבִּיהַּ עַד כּוֹכְבֵי הַמֶּלֶךְ]; [הֵם כְּבֵדִים כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַסְּתָו בַּכֶּרֶם]; [לִפְנֵי הַרְבֵּה יְמֵי אָבִיב וָחֹרֶף]; [קַרְנָבָל]; [כָּל עוֹבֵר־אֹרַח נָשַׁק לָךְ]; [אַתְּ פָּרַחַתְ בְּגַן בּוֹ אֲנִי קָמַלְתִּי]; [כּוֹס יָיִן שֶׁהֵעִירָה אַרְמוֹנוֹת בַּנֶּפֶשׁ]; [יוֹם צָהֹב פָּרַשׂ זְהָבוֹ הַנּוֹבֵל]; [גָּמָה לְבָנָה הַמִּתְפּוֹרֶרֶת]; [עֵינַיִךְ נִמְזְגוּ הַיּוֹם בִּתְכֵלֶת]; [דִּבַּרְתִּי לָאֶבֶן כְּאִלֵּם אֶל אִלֵּם]; [פַּעַם שָׁקַעְנוּ יַחַד: הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲנִי]; [לוּא שְׁכַחְתַּנִי בָּעֲרָפֶל]; [הַשִּׁיר אֵינוֹ רַק שֵׁם]; [שִׁירֶיךָ לִי שְׁקָרִים תְּמִימִים]; [עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים]; [גּוּפֵךְ לָהַט]

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת; פַּנְטוֹמִימָה; צִיּוֹנוּת; עֵצוֹת; הִתְבּוֹסְסוּת אוֹ הַשְּׁבִיתָה בְּ"אָתָא"; לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים; צְרִימָה; הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָעוֹבֶדֶת; זֶה הַשַּׁעַר; בְּשָׂרִים; תְּפִלָּה למוהר"ר כִּי יַעֲטֹף; הַחֲטוּפוֹת; מַחֲשׂוֹף; כָּךְ אוֹ כָּךְ; עַל מֶמְשָׁלוֹת וְעַל סְרָטִים; שָׁרָשִׁים; זִמְרִיָּה; הַמַּשְׁמִיצִים; חֲזִירִיאָדָה; חֲזוֹן הַטֶּכְנִיקָה; בָּלָדָה עַל לֶחֶם וְזָהָב; בָּלָדָה עַל בַּקְבּוּק וּפֶתֶק; מִשְׂחַק הַמְּלָכִים; צַלַּחְתִּי; עָפָר וָאֵפֶר; קַו לָקָו; אַינְשְׁטֵיין; פַּעַר; אִינְטֶרְמֶצוֹ; אֹרֶז; מִכְתָּב; מִכּוּן; מִקְדָּשִׁים; הָאָדָם; קָלִיעַ; חֹפֶשׁ הַפְּרָט; הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת; בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת; עֵת דּוֹדִים; הָרוֹפֵא הַמְמֻשְׁקָף; הַצְּלִיל; פַארְסָה; אִם תִּרְצוּ; שִּׁגְּעוֹנוֹת; הַדּוֹד וְהַמּוּסָר; אוֹרְנִיָה א'; אוֹרְנִיָה ב'; עַל מוֹת; עַל רוֹפְאִים וּרְפָאִים; מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת; בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; מוּסַר הַשׂכֵּל; קַאזַאצ'וֹק; הָאֱלִילָה מְמּוֹסְקְוָה; הִזְדָּהוּת; גָּלְיַת; אֲנִי מַאֲמִין; לָעָם הָרוּסִי; נְשִׂיאִים וָרוּחַ; הַשֻׁתָּפוּת; רוֹמַנְטִיקָה; מוּסַר הָאוֹקְיָנוֹס; מִתּוֹרַת הַסִּפְרוּת; זֶמֶר עַתִּיק; יַבֶּשֶׁת; צֶדֶק הָאֻמּוֹת; צִפּוֹר הָאֵשׁ; יְדִידִים; סִינַיאָדָה; שִׁיר הַמַּיִם
פרוזה: החטא וענשו; הקורידה; אדם־החתול; אלקנה; אדם וזולתו; כפתור; שבבים

אריה ליב יפה

זכרונות ויומנים: בשליחות עם

ישעיהו אברך

מאמרים ומסות: חברון; מפנקס הזמן; בין קידה לחשבון־נפש; בין צידון לציון; הטבילה והשרצים; תל האפר הלוהט; בּעֵין הסערה; יסירו כובעם – ויכרעו; שיחה עם אורח בליל החג; דפים שווייצאריים: מתוך יומן; עלים מפנקס הסתיו; ראשונים; אלגיה לפרנק פלג; קרן תל־אביב לתרבות ולאמנות; קצינים ליחסני ציבור; נצחוֹנו של סגנון; קידה ליהודי ברית־המועצות; חזרה לתקופת הפעמון?; בצבעים...; אין אנו עושים טובות; על המוקד; מי יוציא את העובדים מן הכלים; מעבר לגבולין; בלי בימוי; תרבות של צמרת; "הפונקציות הלטנטיות"; למניעת מִשְגֶּה; תרגיל בעקיבות ציבורית; דרך ארוכה – אך יעילה; אחרי הנפילה; עוד איום; דיווּח; תנו לשמש יד; אשר עיטרה לו אמו; העיסה על נחתומיה; ארוֹס, צום וכל השאר; דיוק בתרגום ובמשמעות; "עד פיקוח נפש"; המקום השני; בזכות הביקור; לוחמה פסיכולוגית מבפנים; חנות, אידיאלים, בחירות; "החלק הזעיר"; תרבות של אקדמיה; צורך חיוני – ולא מותרות; החובה הלאומית הדחופה; "כמו קאטו"; אלימוּת רוחנית; "בזבוז משווע"; "כי לעוררך, אחי, אני בא"; קריינות מדויקת מאוד; קץ האשליות; יום הקדיש הכללי; דברים כפשוטם; הדרמה תמנע; ניסוי אלקטרוני; הכל בידיך?; עוז לפורענות; "מי רוצה"; יוֹנים – אל ארובותיהם; רוגזו של מזכיר משמרת; הטכנאים, הציבור, הסרטן; מעט ריסון אמיתי; האיש שאינו שוכח; השירות – הוא הגמול; דברים שאינם בכותרות; קולו של לֶוונט; קלסתר נוסף של נעמת; שירות ביושר־לב; הכוכבים והחך; עימות עם אורח־החיים; בשירות ישראל; עמל בשפיים; חֶבֶר ה"קבוצות"; המפח המדיני; ממעוף הציפור; מערכים – לערכאות; קידה לחבר; פינקל; השדר, הלווין, המלים; חיש־גד, ביש־גד; רבנו מָאוֹר – הגולֶה, לא עלינו; החובה הראשונה; שלהבת השבת; הצבע, הפיגור, הקידמה; ענייני תקשורת; טעות מיותרת; כבוד למשורר יהודי; כיבוד אם; הנשיא עם דז'יגאן; בית הישע; "סגול רצחני"; האמת אשר על־פני האדמה; דברים והֵדם; "מכים – ולבכות אין נותנים"; מחיר האמון; עוד פּן לעברית; תבור וכנרת; ידי יעקב; המפעל הושלם – הוועד מתפרק; שדה בור; אָבְדן העשתונות; לקסיקון של קיר; שנת לימודים חדשה ומלים לא ישנות; עיר שחותמה נעוּרים; חגו של חלוץ; מן הדוכן אל הסדן; דור שני לגסות; תאונת מכונית; מורשת בית סבא; מנהיג ותלמיד־חכם; האבירים – ביום אבל; בסופת האש הזאת יכלו להמריא רק השׂרפים; המצוקה שקולהּ לא נשמע דיו; הראי ישר – המציאות עקומה; סופרו של עולם יהודי סעור; בדרכי הכפר באביב; הכל על בוריסוב; ילד קטן אחד; סמבטיון; הגיגים

עזה צבי

מאמרים ומסות: הזקן והילד

יהודה קורן

מאמרים ומסות: ציונאצי

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת אסף ברטוב

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52226 יצירות מאת 3048 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21819 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!