אבי גיל נולד בכ"ח באדר תשכ"ג, 24 במארס 1963 בקריית ים להורים אשר עלו מטריפולי שבלוב. את לימודי התואר הראשון והשני כמו גם את תעודת ההוראה רכש באוניברסיטת תל אביב. הצעת המחקר לדוקטורט שלו עוסקת ב"יצירתו הגנוזה של א.ב. יהושע והשפעתה על הרומנים שלו." לצד העיסוק בתרבות, שימש גיל כעיתונאי ספורט ברשת "ידיעות תקשורת", משנת 2000 משמש כמנהל של מרכזים קהילתיים במסגרת החברה הארצית למתנסים. בכל תפקידיו הציבוריים הוא פועל לצמצום הפערים החברתיים בישראל, ואחד מהישגיו הבולטים הוא הקמת מטרוז' – תזמורת יהודית ערבית בעיר לוד. גם יצירתו הספרותית עוסקת בקונפליקטים חברתיים, בעיקר הרומן "ואין חרוז למוות", העוסק באבטלה הנכפית על עובדי חברת קבורה, בשל גידול מהיר בתוחלת החיים. וועד עובדי החברה מחליט להקים מחנה אימונים למוות, עד אשר "יואילו המתים לחזור למות", והוא עושה זאת על חלקת אדמה של בעל חלקת אבוקדו אשר נאבק מצידו ברשתות השיווק המעדיפות לייבא פרי מחו"ל ובחברת הביטוח. הרומן השני "אהבה זרה" העוסק בסיפור אהבתם של טניה פועלת זרה מליטא, ובאצ'אן מסרי לנקה.אבי גיל נשוי ואב לשלושה ילדים.
[מקורות: ויקיפדיה]

• החמור שרצה להיות אוטו (תל אביב : הוצאת ירון גולן, 1994) <איורים – יעל קמחי>
• כשבוז'יקה וסבתא באו לבקר (תל אביב : הוצאת גיל, 2007)
• ואין חרוז למוות : רומן (תל אביב : ספרא, בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017)
• אהבה זרה : רומן (תל אביב : ספרא, בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, 2018)
• העולם סגור לרגל שיפוצים (תל אביב : ספרא, בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, 2020)