דורית זילברמן
(לבית גינזבורג), נולדה בחיפה בכ"ח בכסלו תשי"ז, 2 בדצמבר 1956. למדה ספרות
ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן וב-1990 הוענק לה תואר דוקטור. כמו כן למדה
משפטים (2001) ובעלת תואר עורכת-דין. היא עוסקת בכתיבה ספרותית ועריכה,
מרצה ומדריכה בסדנאות כתיבה. וכן שימשה כמרצה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה,
בר-אילן ובן-גוריון בנגב. במכללת המשולש בבקעה אל גרבייה שימשה כראש אקדמי
ובמכללת בית ברל כראש חוג לכתיבה אמנותית. השתתפה בכנסים בינלאומיים שונים
והרצתה בהם על ספריה (שחלקם תורגמו לשפות זרות). זילברמן גם עוסקת
כעורכת-דין בענייני משפחה. היא זכתה בפרסים ספרותיים שונים וביניהם פרס
מקרן תל-אביב לאמנות ולתרבות על ספרות יפה (1980) ומילגה מקרן דב סדן על
עבודתה לתואר שני על שירת יונה וולך. כמו כן זכתה ב-1991 בפרס מטעם Memorial Foundation
for Jewish Culture
ובפרס מהקרן לעידוד סרטי איכות ישראלים ב-1993 על ספרה "סירוס", המתאר פרשת יחסים בין ישראלית ובדואי
וכעבור 10 שנים הופק על פיו הסרט "טהארה", עם ג'וליאנו מר.
ב-2001 זכתה בפרס קוגל לספרות.
דורית היתה נשואה למנחם זילברמן ולהם שלושה ילדים: תום, דין ואביגייל.