הירש בער הורוויץ, בנו של חיים חייקל הורוויץ, סוחר אמיד מראשוני משכילי רוסיה המיוחס למשפחתו של השל"ה הקדוש, ומתרגם ספרו של יואכים היינריך קמפה על גילוי אמריקה ליידיש בשם "צפנת פענח", נולד ב-1785 באומאן, מחוז קייב, כיום בתחומי אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי אך גם למד לשונות זרות והתרועע בחוגי ההשכלה נוסח משה מנדלסון. בנסיעותיו ללייפציג לרגל מסחריו הכיר שם את משכילי המערב. ב-1822 הקים באומאן בית-ספר ברוח ההשכלה לילדי ישראל, מהראשונים בסוגו ברוסיה. באומאן היה גם מיודד עם ר' נחמן מברלסב וכן מזכיר שיחותיו איתו על השכלת היהודים ברוסיה הנסיך דולגורוקי, שעשה בבית הורוויץ בביקורו באומאן. לאחר פשיטת רגל יצא הירש בער הורוויץ לאנגליה (1825). יש סברה שהתנצר (אך לא נמצאו סימוכין על כך). הורוויץ שינה שמו הרמן הדוויג ברנרד. מ-1830 היה למורה לעברית באוניברסיטת קיימברידג' ובאוקטובר 1837 נתמנה כ-"Præceptor Linguæ Sacræ", תואר בו החזיק עד מותו בכ"ח בחשון תרי"ח, 15 בנובמבר 1857.
    פרסם ספרי לימוד לעברית באנגלית וכן תירגם לאנגלית פרקים מתוך ה"יד החזקה" לרמב"ם (ספר א) ועוד בספרו: המנהל (1839), ספר לימוד העברית באנגלית, הכניס תרגומים עבריים משלו מיצירות שקספיר, יונג, פופ, לסינג ועוד (במכתבו של יעקב אייכנבוים אליו, שיצא כקונטרס באודיסה, 1867, מצוי ויכוח על תרגומים אלה וכן על תרגומים לעברית ומעברית בכלל), אף נמצא מכתב אוטוביוגרפי משלו בספרו של יעקב גולדנווייזר "עלים לתרופה" (1864).  לאחר מותו הוציא תלמידו את תרגומו ופרושו לספר איוב.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Jewish encyclopedia, Википедии]