פרופסור דוד
(גוסטב) פלוסר נולד בווינה בכ״ח באלול תרע״ז, 15 בספטמבר 1917 למשפחה יהודית מתבוללת. כשהיה בן שישה חודשים עברה המשפחה לפראג, שם עבד אביו כמהנדס.
בשנים 1936–1939 היה סטודנט באוניברסיטת פראג (בלשנות קלאסית וגרמניסטיקה). ב־1939
עלה ארצה והתקבל לאוניברסיטה העברית להמשך לימודיו. הוא עבד כמורה ולמד במחלקה למדעי הדתות באוניברסיטה העברית, שם הוכרז כמלומד מצטיין. בשנת 1955 קיבל את הדוקטורט שלו ובשנה שלאחר מכן החל ללמד במחלקה לדתות השוואתיות באוניברסיטה.
מחקריו תרמו תרומה חשובה במיוחד לנושאי ספרות חז״ל בתקופת המשנה, תולדות הכתות בישראל בשלהי תקופת בית שני, במיוחד כת קומראן, ולחקר המגילות הגנוזות. הוא תרם תרומה מיוחדת להבנת התהוות הנצרות, עמד על חשיבותה של הספרות היהודית להבנת הנצרות הקדומה והרקע לפעילותם של ישו, פאולוס ובעלי האוונגליונים.
כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנת התפתחות ההלכה היהודית ותרבות ישראל, תחת השפעת ההלניזם.
אחד התחומים המרכזיים בהם עסק פלוסר וזכה בשל כך לפרסום עולמי, הוא חקר המגילות הגנוזות ותולדותיה של כת קומראן, שמקובל לראותה ככת האיסיים עליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מראשית גילויין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטיהן, בליבון המשמעות של הפשרים ושל התפילות שנמצאו שם, ובחשיפת כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. פלוסר גם חקר את השפעתה של כת זו על ראשית הנצרות, ובראש וראשונה על הגותו של פאולוס (הוא שאול התרסי).
פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית בשנת תש״ם. בנוסף זכה בפרס רוטשילד במדעי היהדות, וכן בתואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. פלוסר שימש גם כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.
דוד פלוסר
נפטר בירושלים בט״ו באלול תש״ס, 15 בספטמבר 2000 בגיל 83.