בנימין הירש נולד ב-1875 כבנימין יֶרְשוֹן בעיר נֶווֶל, פלך ויטבסק, כיום בתחומי רוסיה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. בילדותו נתיתם בנימין מאביו ועול הפרנסה נפלה על אחיו הגדולים.  בגיל 12 עזב את עיר הולדתו, למד בישיבה ולימד עברית בבתים יהודיים שבתמורה האכילוהו והשקהו ונתנו לו מקום שינה. הוא עסק מספר שנים במסחר ושימש כפנקסן במחסן עץ גדול בעיר יקטרינוסלב. כמו כן נסע וסייר בהרבה ערים ברוסיה לרגל עיסוקו. ביקטרינוסלב פגש את רעייתו, חוה. לאחר נישואיהם הם התיישבו בעיר אלכסנדרובסק. הירש פתח את בית הספר העברי הראשון בעיר שהחידוש העיקרי בו היתה שיטת ההוראה של ״עברית בעברית״. בעקבות פרעות 1905 ביהודים החליט הירש לעזוב את רוסיה ובסתיו שנת 1906, בערב חג הסוכות תרס״ז, הגיע הירש עם משפחתו (כולל שני ילדים) לניו יורק, שינה שמו מיֶרְשוֹן להירש. בניו-יורק החל לעבוד כמורה לעברית בתלמוד-תורה בשכונת בראונסויל בברוקלין ולאחר מכן עבר לפאסייק, ניו ג'רסי וב-1909 התמנה למנהל בית הספר ״עבריה״ בבוסטון, אחד ממוסדות החינוך הגדולים והחשובים ביותר בעיר ההיא, שמספר תלמידיו הגיע עד לשש מאות. הירש לא רק לימד עברית אלא גם חיבר, ערך והציג מחזות ואופרטות, כגון ״בר כוכבא״, ״זרובבל״, ועוד, שבהם השתתפו תלמידיו בתור שחקנים ושאל ההצגות שנערכו בתיאטרונים גדולים בבוסטון, היו באים מאות של אנשים. הירש היה פעיל במערכת החינוך היהודי בבוסטון והסביבה, באגודת המורים ובהסתדרות הציונית.
    בנימין הירש בשותפות עם מ. מ. תומרוב ושכנא שטיין ייסד הוצאת ספרים בשם ״ספרא״ שהציבה לה למטרה לחבר ולהוציא לאור ספרי לימוד בעברית. שני הספרים ״שחרית״ (חלק א' וחלק ב') להוראת השפה העברית למתחילים, שהוציאה החברה עשו בשעתם רושם כביר בשדה החינוך העברי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומשלוח הספרים מאירופה לאמריקה נפסק, הוצאת ״ספרא״ החלה להוציא לאור גם ספרי קודש, כולל ״עין יעקב״, גמרא ומסכתות מהתלמוד הבבלי.
    לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-1920, חזר הירש לניו יורק וניהל את בית הספר העברי של המרכז היהודי בברוקלין במשך שני עשורים.
    בנימין הירש נפטר בניו יורק בב' בניסן תש״ג, 7 באפריל 1943.
[מקורות: ברקאי: קובץ לזכר ר' בנימין הירש, תש״ו 1946]