יהודית (דיתה) מֶנְשׁ נולדה בי״ב באב תרס״א, 29 באוגוסט 1901 בלבוב (כיום בתחומי אוקראינה). למדה בבית ספר פולני וכן למדה עברית מנעוריה. עסקה זמן קצר בפקידות. הצטרפה לתנועת ״החלוץ״ ועלתה ארצה ב-1920. עבדה במרחביה ואחר כך הצטרפה ל״גדוד העבודה״ ועבדה בסלילת כביש חיפה-נצרת, שם הצטרפה ל״חבורת העמק״ ואיתה עברה ב-1924 לקיבוץ עין-חרוד. בקיבוץ עבדה במשתלה, במטעים ובבתי-ילדים. נישאה לסופר דוד מלץ, ונולד בנם רפי שנפל במלחמת העצמאות, בקרב על נבי-סמואל שבמבואות ירושלים. לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית נשארה חברת עין חרוד מאוחד. לאחר שנפרדה מדוד מלץ נישאה לנחום בנארי, ובשנים 1935–1936 יצאה עמו לשליחות מטעם תנועת ״החלוץ״ לפולין ולגרמניה. הייתה חברת הקיבוץ כעשרים שנה וב-1942 עזבה את המשק ועקרה לתל אביב.
    רשימותיה הראשונות פורסמו בדבר ב-1928, וכן פירסמה סיפורים בכתבי העת מבפנים, העתיד ואחרים. גרשום שופמן עודד אותה לכתוב, והיא אף הקדישה לו את סיפורה ״הבת״. ב-1949 הוציאה לזכר בנה את הספר ביקוד: מכתבים ובו גם מכתביו אל אמו. מהדורה מחודשת של הספר יצאה ב-1970. בעת פרסומו הראשון היה הספר בעל השפעה על הקוראים, ובמיוחד על בני נוער. ספרה נעורים, רומן אוטוביוגרפי (אורות, 1958), עוסק בחיי החלוצים והחלוצות של העלייה השלישית, והיא הקדישה אותו לזכר בנה. בספרה הביאה את סיפור החלוצים מנקודת ראות נשית, והיתה מהראשונות שנתנו ביטוי לאישה בתנועת ההתיישבות. לאחר פטירתה הוציאה המשפחה לזכרה חוברת בשם עלים ששרדו. סיפור שלה הובא במבחר שאני אדמה ואדם, סיפורי נשים עד קום המדינה, שערכה יפה ברלוביץ (2003).
    יהודית מנש נפטרה בתל אביב בי״א בכסלו תשל״ג, 17 בנובמבר 1972 ונקברה בבית העלמין של קיבוץ עין-חרוד מאוחד.

נכתב על-ידי אלישע פורת עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית בירושלים]
[צילום: אתר MyHeritage]

• נעורים (תל אביב : אורות, תשי"ח 1958) <רומן אוטוביוגרפי>

• ביקוד : מכתבים / מאת רפי מלץ (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ומשק עין-חרוד, תש"ט)
• ביקוד : מכתבים / מאת רפי מלץ (מנש) (מרחביה : ספרית פועלים, תשל"א 1970) <מהדורה שניה>