רות גונן (גוטרמן) נולדה בחיפה בי״ט בתמוז תש״י, 4 ביולי 1950 להורים ניצולי שואה מפולין.
למדה בבית ספר אליאנס בחיפה. את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין ובקיבוץ. סיימה את
לימודיה כמורה לאמנות במכללת אורנים ותואר ראשון באמנות מטעם אוניברסיטת חיפה. במשך
שלוש שנים גם למדה במרכז לאמנויות קמדן בלונדון. ב-1981 סיימה לימודי תואר שני בספרנות
באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן נתמנתה לאצור את היחידה לספרות ילדים מאויירת
במוזיאון ישראל ושימשה כחברה בוועדת פרס המוזיאון לאיור ספר ילדים על-שם רבקה ומיכאל
בן יצחק. רות גונן סיימה ב-1991 את לימודיה
לתואר דוקטור בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה (׳מסרים ערכיים בספרי-ילדים
ישראליים מאויירים לגיל הרך בין השנים 1948–1984׳).
במשך כ-30 שנה הייתה מרצה במוסדות אקדמיים ובכנסים, פרסמה מאמרים
בספרים ובכתבי-עת והייתה יועצת מדעית לתערוכות איור במוזיאונים ובמרכזי תרבות כמו בית
אריאלה, מוזיאון המדע בירושלים ומוזיאון נחום גוטמן, כמו כן ערכה ותרגמה לעברית כמה
ספרי ילדים, בעיקר מצרפתית ומגרמנית.
ב-1978 נתוודעה גונן לפילוסופיה הבודהיסטית וב-2001 הקימה עם בן-זוגה,
איתמר בשן, פסיכולוג קליני במקצועו, את בית בהוואנה, מרכז הדהרמה והמדיטציה הלא עדתי
בתל-אביב ובו לימדו יחד עם מורי דהרמה ממסורות בודהיסטיות שונות את רזי הפילוסופיה
המזרחית. במקביל לפעילותה האקדמית בנושא ספרות ילדים
פירסמה ב-2012 את ספרה עד שחמלה תתעורר : בודהיזם, מדיטציה, אהבה,
רומן דארמה המפרט את עקרונות הדרך הבודהיסטית דרך מפגש בין מורה
לתלמיד. ב-2019 יצא לאור קובץ שיריה להתראות באין-עולם.
מוסקונה-לרמן, בילי.זן נדיר.הארץ, מוסף שבועי,כ״ג בְּאִיָיר תשע״ג, 3 במאי
2013, עמ׳ 44–52 <ראיון עם הזוג תור גונן ואיתמר בשן על תהליך שעברו מחיים סוערים לזוגיות אחרת, על המרכז הבודהיסטי העירוני שהקימו ועל ספרה של תור גונן
עד שחמלה תתעורר>