מלכה שקלרסקי (לבית ליסר) נולדה בי׳ באדר ב׳ תרנ״ז, 14 במארס 1897 בעיירה דוּנַיֶבְצִי (חבל פודוליה, מערב אוקראינה). גדלה והתחנכה בקמיניץ-פודולסק הסמוכה, שם למדה בבית-ספר יהודי. לאחר שעמדה בבחינות אקסטרניות נסעה ללמוד בקורס העברי לגננות בווארשה, שבהנהלת יחיאל הילפרין ויצחק אלתרמן. אחרי מהפכת 1917 עברה לבַּראנוֹביץ׳, שם פתחה גן-ילדים ראשון בשפת יידיש. ב-1929 עלתה לארץ-ישראל ולימדה 20 שנה את תלמידי כיתות א׳-ב׳ בבית-חינוך לילדי העובדים (שבעלה, המחנך גדליהו שקלרסקי היה ממקימיו). כן עסקה בהדרכת מורים בצעדיהם הראשונים. אחרי קום המדינה עברה לעבוד במעברות ובישובי עולים, עד פרישתה לגימלאות. מלכה ליסר שקלרסקי נפטרה בתל-אביב בי״ט בכסלו תשל״ו, 23 בנובמבר 1975.
    רוב שנות עבודתה שילבה מלכה ליסר שקלרסקי בשיעוריה יצירות מפרי עטה, החל בסיפור ודקלום ועד חרוזי שעשועים. כן פירסמה בשבועוני הילדים ובחוברות סיפורים וחרוזים מהווי יומיום, ששולבו בהם ערכי אדם וחברה. במלאת לה 70 כינסה מבחר מיצירותיה בכרך שי לילדינו (1970) — סיפורים, המחזות, דקלומים, פזמונים וחידות. מבחר מאמריה ורשימותיה שנדפסו בבטאונים פדגוגיים כּוּנס בספר המורה וכתתה (1964).
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים]

• גשם (תל אביב : עם עובד, תש״ה) <איורים – תרצה טנאי>
• המורה וכתתה (תל אביב : תרבות וחינוך, תשכ״ד)
• שי לילדינו : סיפורים, המחזות, דקלומים, פזמונים וחידות (תל אביב : יסוד, 1970) <ציורים – איה שמואלי>