אליעזר, בנם של יהודה (יודל) הופנשטיין  ורעייתו, מלכה, נולד בזאבּלודוב, עיירה דרומית-מזרחית לביאליסטוק, פולין ב-1879.  חי בעיר הומל (כיום בתחומי בלארוס). ביתה של משפחת הופנשטיין בהומל ברחוב מוהילוב (מוגיליובסקיה) היה מרכז של המודרניזם העברי המתהווה. אליעזר היה ממיסדי אגודת ״שפה ברורה״ שעסקה בקידום השפה והספרות העברית כחלק מהפעילות הציונית. הוא נסה כוחו בשירה, בחברו שירים קטנים שנדפסו בהשלח בעריכת אחד העם, וגם בלוח אחיאסף.  אורי ניסן גנסין, אחיו מנחם, הלל צייטלין, שופמן, ברנר, ז. אנוכי, שמעון ביכובסקי - כולם היו בני בית. נראה שכולם, מי פחות ומי יותר, היו מאוהבים ברבקה הופנשטיין, אחותו הצעירה של אליעזר. 
    הלל צייטלין מזכיר את המשפחה ברשימותיו  בקובץ הזכרונות על ברנר. גם יל׳׳ג כהנוביץ׳ כתב קצת על המשפחה בספריו מהומל עד תל אביב: זכרונות ודמויות ו״הומל״ בתוך ערים ואמהות בישראל. מנחם גנסין כתב על החבורה בספר הזכרונות שלו עם תאטרון עברי.  בספר אמהות מייסדות, אחיות חורגות: על ראשית השירה הנשית העברית יש שיחה בין דן מירון ליוכבד בת מרים (היא נולדה לא רחוק מהומל ועברה לעיר בשלב מסוים, אבל זה היה אחרי שהחבורה התפזרה לכל עבר) שבה היא מספרת על ביקוריה בבית משפחת הופנשטיין  ועל הקריאה במכתבים של גנסין לאליעזר ולמשה. המכתבים זמינים במהדורה ישנה של כל כתבי גנסין.  אין ספק שאליעזר ומשה היו ידידים קרובים ביותר של גנסין.  כמו כן, יש התייחסות לבית ב״טרם״ של גנסין וב״סיוט״ של שופמן.

יצירות אליעזר הופנשטיין בפרויקט בן-יהודה

[תודה לד״ר רפי צירקין-סדן, לפרופ׳ דן מירון ולפרופ׳ אבנר הולצמן]
[צילום: ארכיון שבדרון בספריה הלאומית בירושלים