בנימין הלוי (לויט) נולד בקראקינובקה, ליטא בי״ב בסיון תרע״ג, 17 ביוני 1913. למד בצעירותו בבית-ספר יידי-עברי וסיים בית-ספר תיכון ליטאיעלה ארצה ב-1934. תחילה ב״קיבוץ ליטא״ בפתח-תקווה ועלה עם קיבוצו לבית-זרע בעמק הירדן ומאז חבר הקיבוץ. עסק בעבודות שונות בחקלאות ובהן רעיית צאן (חוויותיו משדות המרעה תוארו אחר כך בכמה מסיפוריו). השתתף בייסוד המוסד החינוכי ׳בקעת כנרות׳, היה מדריך-נוער, מורה ועורך ספרי ילדים וחינוך בהוצאת ׳ספרית פועלים׳.
    פירסם פיליטונים והומוריסקות ומאמרים ומחקרים בענייני-מקרא ולשון וכן סיפורי-ילדים ונוער. ספריו-סיפוריו לנוער ולילדים: גשמים ואור (1952) ואורי וערן (1960), מחזות לנוער ולילדים: שוכני האלון כולם (1954) והשליט והמשורר (תש״ך) ובענייני מקרא: סיפורים במקרא (1959 ואילך), הנבואה (נושא תנכ״י. 1960) ואדם וגורלו בספרות החכמה (איוב, משלי, קהלת ומבחר מתהילים, בצירוף נספחות ובכללם תרגום קטעים ממבוא לספרות החכמה לד. גורדיס. תשכ״ב). הוציא עוד ניצת אביב (מקראה לבני הנעורים על הנושא: ריעות ואהבה, 1965).
    בנו היה הסופר ומתרגם יואב הלוי-לויטס. בנימין הלוי נפטר בכ״ב באייר תש״ם, 8 במאי 1980.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, לקסיקון אופק לספרות ילדים