יהושע השל בן אליהו זאב הלוי לוין נולד בוילנה (כיום בתחומי ליטא) בי״ח בתמוז תקע״ח, 22 ביולי 1818. ככל שהיה גדול בתורה וצאצאם של רבנים כן התרועע בווילנה עם ראשוני המשכילים (מרדכי אהרן גינצבורג, שמואל יוסף פין, יהודה-יוליאן קלאצ׳קו ועוד), נשא בתו של אליהו זלמן, בנו של ראש-הישיבה השני בוולוז׳ין, ר׳ יצחק, והיה מועמד לראשות הישיבה. על מועמדות זו התנהל מאבק חריף במשך שנים ולוין אף פתח ישיבה בפני עצמו. לבסוף הושגה פשרה שכתוצאתה הוסרה מועמדותו. מאז חי חיי-נוד. היה רבה של פראגה, ליד וארשה וכן היה דרשן נודד בווילנה, מינסק, ומ-1882 רב ודרשן ליוצאי רוסיה בפאריס.
    ספרו, שזכה מאז הופעתו לראשונה (וילנה, תרט״ז) למהדורות מרובות עד ימינו אנו הוא המונוגרפיה על הגאון מווילנה עליות אליהו (במהדורות המאוחרות נוספו הערות מדוד לוריא מביחוב ויעקב צבי מקלנבורג), שבה הביא מסורות-בעל-פה מרובות מפי זקני הדור והיא עד היום, עם כל החומר הבלתי-בדוק בו, מקור ראשון לתולדות הגאון ובני דורו.
    ספריו האחרים: סידור דרך החיים (ליפסיה, תר״ה), הגהות וציונים על מדרש רבה (וילנה, תרי״ג) ועוד. ניסה להוציא כתב-עת רבני פליטת סופרים, שממנו הוציא אך חוברת אחת בלבד (וילנה, 1863). החומר שנשאר בתיקו מהחוברת הראשונה ולשם השנייה יצא על-ידי יצחק רפאל ב״ארשת״ (כרך א, עמ׳ 327–395). י״ה לוין היה הראשון שעורר (מעל החבצלת, תרל״ב) על הצורך להקים בית-ספרים לאומי בירושלים.
אחיו ניסה בשנית להוציא מעין סידרת קבצים, בהם השתתפו לוין ואחרים. אולם הדבר לא יצא מגדר של נסיון (״פעולת צדיק לחיים דבר בעתו וכו׳״. וילנה, תרל״ח).

יצירות יהושע השל לוין בפרויקט בן-יהודה

[מקורות: קרסל, ]