יהושע חלמיש (חֶלֶמֶר) נולד בתל אביב בי״ז בְּנִיסָן תרפ״ג, 3 באפריל 1923, לאביו יצחק חֶלֶמֶר, וגדל בשכונת מונטיפיורי. ב-1943 התגייס לארגון ׳ההגנה׳. כיוון שידע ערבית צורף על ידי אנשי שירות הידיעות של ההגנה (ש״י) ליחידת המודיעין שעסקה במעקב אחר האויב הערבי ותרגום מסמכים מערבית. לאחר קום המדינה צורף ליחידת ההאזנה של צה״ל. בשירותו הצבאי גם פעל לגיוס סוכנים ומשתפי פעולה ערבים.  הוא השתחרר מצה״ל ב-1955 ושנה אחר כך התקבל ככתב לענייני ערבים ב״ידיעות אחרונות״, תפקיד שאותו מילא עד פרישתו ב-1988. שנים לימד באולפן לערבית של חיל המודיעין. ב-1971 במקביל לעבודתו העיתונאית, החל חלמיש ללמד ערבית באוניברסיטת בר אילן עד לפרישתו ב-2001.
    בעת שירותו הצבאי חיבר חלמיש את המילון למונחי צבא ערביים ב-1953. ב-1960 תירגם בעבור הוצאת ״מערכות״ את זיכרונות עבדללה אל־תל, המפקד הירדני שלחם בחזית ירושלים. ב-1961 תירגם מערבית את הרומן של לילא בעלבכי, סופרת לבנונית, אני אחיה.
    יהושע חלמיש נפטר בכ״ב בְּחֶשְׁוָן תשס״ו, 24 בנובמבר 2005. הותיר אחריו אישה (יונה לבית קלוסקא) ובת (טלי) ומשפחתה.

[מקורות: אורי דרומי (׳הארץ׳, 29 בנובמבר 2005), מבט מל״מ, גל׳ 44 (אדר תשס״ו, מארס 2006), עמ׳ 27] 

• מילון למונחי צבא ערביים (ישראל : צבא ההגנה לישראל, 1953)

• זכרונות עבדאללה אל־תל (תל־אביב : הוצאת מערכות, תש"ך 1960)
• אני אחיה : רומן / מאת לילא בעלבכי (תל־אביב : דשא, 1961)