יוסף פיכמן, בנו של הסופר יעקב פיכמן, נולד בליאובה, ביסרביה (כיום בתחומה של מולדובה) בכ״ט באב תרס״ח, 26 באוגוסט 1908. עלה לארץ עם בית אביו ב־1919 וסיים לימודיו בביה״ס החקלאי במקווה־ישראל. היה ממייסדי קבוצת ״השדה״ בראשון־לציון (1929) ועמה בעליית ״חומה ומגדל״ על הקרקע, בו הוקם הקיבוץ שדה־נחום (1937) ומאז חבר המשק. עבד בחקלאות (רפת, מטעים) ובהוראה.
    פירסם שירים ורשימות מ-1931 בעיתוני תנועת הפועלים בארץ. אסופות שיריו: אלומה (תש״ה) ונוף מכורה (תשכ״ז).  לאחר מותו יצא לאור קובץ רשימותיו, שיריו ופזמוניו עבודה ושירה בעריכת שלמה אבן־שושן.
    יוסף פיכמן נפטר בקיבוצו שדה־נחום בי״ד בסיון תשנ״א, 27 במאי 1991.

[מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ארכיון קיבוץ שדה־נחום] 

• אלף בית (תל־אביב : מולדת, 1943)
• אלמה : אגד שירים (שדה־נחום : שדה־נחום, תש״ה)
• נוף מכורה : שירים (ירושלים : קרית ספר, תשכ״ז)
• עבודה ושירה : רשימות, שירים, פזמונים (שדה־נחום : שדה־נחום, תשנ״ב) <ערך והביא לדפוס – שלמה אבן־שושן>