לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יעקב פיכמן (1881–1958)

<בהכנה>

Jacob Fichman

    יעקב פיכמן, משורר, מבקר ועורך נולד בעיר בלצי, בסרבּיה, בג׳ בכסלו תרמ״ב, 25 בנובמבר 1881. קיבל חינוך מסורתי. מנעוריו נטה להשכלה ולספרות עברית ופירסם שירים ראשונים בעיתון גן שעשועים (1900). עבר למרכזי הספרות החדשה, תחילה לאודסה, שם נפגש עם ביאליק (1901), ואחר כך לוורשה (1903), שם נפגש עם דוד פרישמן, שפירסם בהדור כמה משיריו. בשנים 1904–1910 התמסר לפעילות ספרותית באותם שני מרכזים, שכללה יצירה וביקורת, עריכה, הקדמת מבואות לכתבי סופרים והבאת ספרים לדפוס. ב-1910 הוציא כינוס ראשון של אגדות ושירים לילדים, ואילו שיריו הליריים כונסו לראשונה בקובץ גבעולים (תושיה, 1911). עלה ארצה ב-1911, וערך את הירחון לנוער מולדת. בשנות מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, נדד באירופה ושב ארצה כדי להמשיך בעריכת מולדת ומעברות (1919). כמו כן פירסם מבחר מסות בשם בבואות. ב-1935 כינס שני מחזורים משיריו: צללים על שדות וימי שמש. מ-1936 עד 1942 ערך את מאזניים. ב-1942 זכה בפרס אהרונוביץ של ההסתדרות. ב-1944 פירסם את הנודע בספרי שיריו, פאת שדה, שעליו זכה בפרס ביאליק (1945). על מחקרו שירת ביאליק (1946) קיבל את פרס אוסישקין (1947). ושוב זכה בפרס ביאליק ב-1953, על סדרת ספרי מסותיו אמת הבניין, בבית היוצר, בני דור, רוחות מנגנות ואלופי ההשכלה. אירועי הוקרה נערכו לכבודו, והוא זכה בפרס עיריית רמת גן (1956) ובפרס ישראל (1957).
    היה שונה מבני דורו, צעירי תקופת התחייה, בצביונו הלירי, שטופח עד היותו ״לירי נטו״ שאופיין בנעימת קול מופנמת, רכה; בעולם חד־פעמי, הנחשב לא רק בפניו הגלויים לעין אלא דווקא בנסתר שבו; בתמטיקה אישית מודגשת, שייחדה את הבעתו מאותן בשׂורות כלליות של תחייה וציונות שמילאו אז את עולמה של הספרות העברית. הליריות שלו קבעה לו מעמד לעצמו – לא חריג ולא נבדל, אלא בעל נימת קול אחרת, והיא שמייחדת אותו מהמשוררים העבריים עד ימינו.
    פיכמן ראה עצמו תלמידו של ביאליק, וזה נכון לא רק מבחינת סדר הדורות ותהליכי המסירה והקבלה, אלא גם מבחינת העיקר הדיאלקטי של גילוי וכיסוי שקיבל התלמיד מהרב. כדוגמה בולטת ישמש מושג ״התהום״, שהיה מגורמיו החשובים ביותר של גילוי וכיסוי בלשון לביאליק ואשר פיכמן פיתח וגיוון אותו כמוטיב מנחה ראשי בשירתו. עולם מראותיה הגלויים מעיד לכאורה על מגמה פסטורלית מובהקת: לרוב בחר מראות צומחים או שלווים, אפילו הרמוניים, וככאלה כוּנו בביקורת ״מראות שלום״; אך לא פעם נחשפת מתחת לשלוותם, בתיאורים ישירים או ברמזים, חזוּת אפלה של מעמקים שהוכרו במפורש כ״תהום״, ולכן הם מאיימים גם כשהם מכוסים. מדובר במראות כמו יאור, ים או נוף גלוי של אילן ששורשיו חותרים לעומק אפל וכו׳. וכיוון שהתהום חוזרת בשיריו עשרות פעמים, היא הופכת ללייטמוטיב, ממקדת את הוראתם העקרונית ומשמשת נקודת מפתח להבנתם.
    קיבל השפעה ברוכה גם מטשרניחובסקי, אביה השני של התחייה, וזו ניכרת בעיקר בשימושו המוצלח בז׳אנרים כמו הסונטה, הבלדה והאידיליה. הוא סיגל לו את הז׳אנרים בעודו ״אשכנזי״ בגולה, אך בארץ ובעברית החיה חידש אותם על ידי השימוש בהברה הספרדית המקובלת.
    מראשיתה של שירתו עד אחריתה התמידו בה טון אופייני אחד וחוויית יסוד מובהקת, כאותו מתח בין הגלוי למכוסה, מבחר אופייני של מראות ״כפולים״, ומעל הכול – ראיית עולם ייחודית של אני לירי, אזוטרי. ואף שהיתה זו ראייה אחידה, ניצלה ממונוטוניות, שכן תפישתו הסגולית את מצב האני בעולמו – המתוח בין חיצוניות שפויה לתהום שבנפש, כאותו מראה שפניו מוארות מעל תהומותיו – היא תמיד תפישה מתוחה שלא תאפשר מונוטוניות. מה גם שאמצעיה הלכו והשתכללו, תוך שמירה על עיקרי היסוד שלה, והישגיה הגביהו עם הניסיון.
בהתאם למראות הנבחרים הועדפו גם פרקי זמן מתאימים – שעות או עונה שדווקא בהן נזקק הדובר להבעות ליריות. באופן עקבי מופיעות בשירתו שעות הערב, שבהן מתמצית כביכול האמת של היום, ועמן אף עונת הסתיו, שאליה זורמת השנה ובה נחשפת הוראתו של הזמן. המדור הראשון בכתבי יעקב פיכמן מכונה בכותרת ייצוגית ״זמרת ערב״, ובמקביל לכך מודגשת בחירת העונה, כמו בשירים ״שנה עברה״ ו״סתיו בשומרון״ ובעוד רבים שכמותם, המעלים על נס את יתרון הסתיו, שאז ורק אז גוברים ״קסמי עולם״. אותם זמנים נבחרים – אם כפשוטם ואם כהוראתם המטפורית של הערב והסתיו – רוויים תוגה רכה, והיא היפה לליריקן זה, ממש מבוקשת לשם זימוּן השיר ומיצוי עיקרו.
    וכך, בעצם תיאוריו הנופיים כבר הועדף אפקט מסוים – של שדות אפופי יגון, של אסיף או ציץ נגוע יום, חלקת יה וצל דשא, שורשי עצים, פירות שהבשילו, גני ערב – וכל הפרטים הללו מתלכדים להוויה פסטורלית נוגה המדגישה, על דרך הניגוד, את איומי התהומות החבויים מתחת לה. התאמה זו בין צביונו של האני השר, צביון הנופים הנאותים לו וצביון הזמנים היפים להבעתו, היא ששמרה על יתרונו הלירי של פיכמן, שעמד במבחן הזמן של שוחרי שירה רבים וטובים.
    הרים תרומה משמעותית גם כמורה דרך, כמבקר וכעורך. במסותיו הביקורתיות ובמבואות הרבים שחיבר לאסופות כתביהם של סופרים ניכר המאמץ להזדהות עם רוחו של היוצר ולהבינה מבפנים. לכן נזקק יותר לאינטואיציות ופחות – אם בכלל – לשיטות מחקריות פרטניות. כדרכו הוא מגיע להערכות אימפרסיוניסטיות, בלי לטעון למסקנות תקפות המתבססות על ניתוחים מדוקדקים. אבל – וזה יתרונו – האינטואיציות שלו נבעו ממקורו של יוצר אמיתי, ולכן רוב הערכותיו מאלפות, קולעות ומקרבות קוראים.
    יעקב פיכמן נפטר בתל־אביב בכ״ח באייר תשי״ח, 18 במאי 1958.


יצירות יעקב פיכמן בפרויקט בן-יהודה		  

נכתב על-ידי צבי לוז עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, האנציקלופדיה העברית, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, The YIVO encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Электронная еврейская энциклопедия, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона] 

ספריו:
  • בבואות : דברי־בקרת : ספר ראשון (אודיסה : מוריה, תרע״ט) <יותר לא הופיע>
  • יוסי נוסע לארץ־ישראל (ירושלים : הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל ; תל־אביב : אמנות, 1931)
  • יקטן בתל־אביב (תל־אביב : שטיבל, תרצ״ו 1936)
  • דיגים על הירקון (תל־אביב : עם עובד, תש״ג) <הציורים - ר׳ לואיזדה>
  • אביב בשומרון (מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1943) <הציורים – ג׳ רייטלר>
  • פאת שדה : שירים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תש״ה 1944)
  • דמויות קדומים : שירה ופרוזה (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ח 1948)
  • אמת הבנין : סופרי אודיסה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״א 1951)
  • בטרם אביב : מסות (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ט 1959) <מבוא מאת ישראל זמורה>
  • מושג השירה המודרנית : מסות, דיוקנאות, רשימות (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד עקד, 1982) <ערך והקדים מבוא א״ב יפה>
עריכה:
  • לשון וספר : ספר למוד ומקרא עם מחלקה לעבודות בכתב (ורשה : צנטרל, תרפ״ג 1923-תרפ״ד 1924) <הופיע במהדורות והדפסות מרובות>
  • ניסן : מאסף (ורשה : צנטרל, תר״ץ)
  • ספר ביאליק (תל־אביב : הוצאת ועד היובל בהשתתפות הוצאת ״אמנות״, תרצ״ד 1934)
    תוכן העניינים
תרגום:
  • הורדוס ומרים / מאת פרידריך הבל (תל־אביב, 1922)
מבחר מתרגומיו: על המחבר ויצירתו:
 ספרים:
  • מנחה ליעקב פיכמן : בן השבעים / ערך וליקט ל. קופרשטיין (תל־אביב : ועד היובל השבעים ליעקב פיכמן, תשי״ב)
  • אסיף : מבחר יצירתו של יעקב פיכמן בשירה ובפרוזה : ילקוט דברים על המשורר ויצירתו / ליקט והקדים מבוא ל. קופרשטיין (תל־אביב : הוצאת מסדה בסיוע איגוד יוצאי בסרביה בישראל, תשי״ט)
    התוכן
    על הספר
  • יעקב פיכמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה נורית גוברין (תל־אביב : עם עובד, 1971)
  • ערוגות : קובץ לזכרו של יעקב פיכמן  (תל־אביב : האיגוד העולמי של יהודי בסרביה, תשל"ג-תשמ"ג, 1973–1983) 3 כרכים.
    תוכן העניינים
  • לוז, צבי.  שירת יעקב פיכמן : מונוגרפיה (תל־אביב : פפירוס, תש״ן 1989)
    תוכן העניינים
  • מיכלי, ב.י.  יעקב פיכמן בשיר ובמסה (תל־אביב : הועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מביסאראביה, תשי״ב 1952)
  • קינסטלר, עדה.  מרחב וזמן בתיאורי הטבע של י׳ פיכמן  (ירושלים, תשל״ג 1973) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים>
    •
מאמרים:
  • אדלהייט, עמוס ורן יגיל.  חלומות לא מתים : על שירת יעקב פיכמן (וגן שישה שירים יפים של יעקב פיכמן).  הבלוג של רן יגיל (nrg מעריב) <מקוון>, 13 במארס 2010.
  • אסף, עודד.  וצליל עולה ... : על ״אורחה במדבר״ של יעקב פיכמן ודוד זהבי.  בספרו המוזיקה לפני הכול : על שירת משוררים והלחנתה (תל־אביב : סל תרבות ארצי, 2012), עמ׳ 34–36.
    •
  • אפשטיין, אברהם.  יעקב פיכמן <מאמר ראשון>  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ קיז-קכו <נחתם: תרפ״ז>
  • אפשטיין, אברהם.  יעקב פיכמן <מאמר שני>  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ קכז-קלא <נחתם: תרצ״ב>
  • בן־ישי, אהרן זאב.  בין שירה לפרוזה : רשויות ותחומים ביצירתו של יעקב פיכמן.  דבר, ב׳ בתמוז תשי״ח, 20 ביוני 1958, עמ׳ 5, 6.
  • בסוק, משה.  בין העין והלב: יעקב פיכמן.  בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ה 1964), עמ׳ 43–53 <שלושה פרקים: א. נופו (נחתם: תשי״ב); ב. אהבה לאוהב (נחתם: תשי״ט); ג. קסמי־לב וקסמי־שיר (נחתם: תשי״ט)>
  • ברטוב, חנוך.  געגועים על פיכמן.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, כ״ב בסיון תש״ם, 6 ביוני 1980, עמ׳ 37.
  • ברקאי, עדה.  יעקב פיכמן ויהודה עמיחי - שתי סוניטות.  עלי־שיח, חוב׳ 6 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 92–96 <על הסונטה ״על הירקון״, סונטה ג׳ מתוך המחזור ״יהודה״, צללים על השדות (-תל־אביב : שטיבל, תרצ״ה), עמ׳ קס״ד>
  • ברש, אשר [ב. פליכס]. ״רות״, יעקב פיכמן.  הדים, שנה א׳, גל׳ א׳ (ניסן תרפ״ב), עמ׳ 41–42 <כונס בכתבי אשר ברש, כרך ג׳ (תל־אביב : מסדה, תשי״ז), עמ׳ 132>
  • ברתיני, ק. א.  שירת פיכמן.  בספרו: שדה ראייה : מסות ספרותיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1977), עמ׳ 51–65 <נחתם: 1958>
  • גולדברג, לאה. יעקב פיכמן: המשורר ושירו. מולד, כרך י״ז (תשי״ט), עמ׳ 344–348.
  • גרינברג, חיים.  יעקב פיכמן : מסה ספרותית.  העולם, שנה 8, גל׳ 19–20 (375–376) (ד׳ בסיון תרע״ד, 29 במאי 1914), עמ׳ 13–15.
  • דור, משה.  הכל תלוי ביד הכותבת : 25 שנה למות יעקב פיכמן.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, ה׳ בסיון תשמ״ג, 17 במאי 1983, עמ׳ 3.
  • הראל, שלמה. מורשת, תרבות ופואטיקה דורית : יהודי ספרד בראי השירה העברית. מהות, חוב׳ ח-ט (תשנ״א-תשנ״ב), עמ׳ 87–95 <על שירתם של יהודי ספרד אצל מיכ״ל, אימבר ופיכמן>  <הופיע גם בתוך ״תרבות יהדות ספרד״ : ספר הקונגרס הבינלאומי הראשון, תל־אביב, תמוז תשנ״א, יולי 1991 / עורכת - אביבה דורון (תל־אביב: הוצאת מכללת לוינסקי לחינוך, תשנ״ד>
  • זנדבנק, שמעון.  ״הבחינה הציונית והבחינה השירית״: יעקב פיכמן והאימפרסיוניזם הגרמני.  בספרו שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1976), עמ׳ 46–69.
  • חבר, חנן.  זמן החן.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך א׳ (תשמ״א 1981), עמ׳  89–104 <על השפעת השירה העברית של ימי הביניים והרנסנס על הספרות העברית החדשה ובמיוחד השפעת יוסף בן שמואל צרפתי על יעקב פיכמן> <חזר ונדפס בספרו קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 14–32>
  • טרסי־גיא, אסתר. על י. פיכמן (אחרי מותו). בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 141.
  • יניב, שלמה.  הבלדות של יעקב פיכמן.  בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 192–206.
  • יפה, אברהם ב. י׳  פיכמן והשירה המודרנית.  על המשמר, כ״ז בתמוז תשט״ז, 6 ביולי 1956, ב׳דף לספרות ולאומנות׳, עמ׳ 1.
  • יפה, אברהם ב. דרכו של יעקב פיכמן במסה ובביקורת. מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 6 (חשון תשמ״א, נובמבר 1980), עמ׳ 415–420.
  • כהן, ישראל. תגים לשירתו של פיכמן. הפועל הצעיר, שנה כ״ח, כרך ו׳, גל׳ 33 (י״ג בסיון תרצ״ה, 14 ביוני 1935), עמ׳ 11–12 <חזר ונדפס בספרו הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ הספר, תרצ״ח), עמ׳ 116–121, בשם: ״העולם בזיוו״ וכן בתוך יעקב פיכמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה - נורית גוברין (תל־אביב : עם עובד, תשל״א), עמ׳ 101–105, בשם: ״שמשו של פיכמן וצלו״>
  • כהן, ישראל.  תורת המידות בביקורת של יעקב פיכמן.  בתוך: ערוגות : לזכרו של יעקב פיכמן, קובץ ב׳ (אייר תשל״ו), עמ׳ 22 29 <חזר ונדפס בספרו פסקי טעם : מסות על ספרות וסופרים (תל־אביב : עקד, תשמ״ב 1982), עמ׳ 84–94>
  • לוז, צבי. נופי שלום וחזות התהום : על שירת יעקב פיכמן. שדמות, גל׳ ל״ח (תש״ל), עמ׳ 71–80 <חזר ונדפס בספר ברוך קורצווייל / המערכת, א. סולטמן, מ. צ. קדרי, מ. שוורץ (תל־אביב : שוקן, תשל״ה 1975), עמ׳ 139–150>
  • לוז, צבי. אילנות ולילות : עיון משווה בשירים ליעקב פיכמן וליעקב כהן. בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 44–52 <על השיר ״אילנות בלילה״ ליעקב פיכמן ו״בלילות אני אוהב האילנות״ ליעקב כהן>
  • לוז, צבי. על מקומו של יעקב פיכמן.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 29.
  • לחובר, פישל.  יעקב פיכמן, המשורר והמבקר.  בספרו: שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 57–60 <נחתם: תרצ״ב>
  • ליאור, רות.  מהפכת ״לשון המראות״ של ביאליק : עיון בצירופי לשון בשירת שניאור ופיכמן.  בלשנות עברית, גל׳ 67 (אדר תשע״ג, מארס 2013), עמ׳ 51–67.
  • לנדאו, מיכאל.  יעקב פיכמן.  בספרו: אישים וזמנים (רמת־גן : מסדה, 1975), עמ׳ 80–83.
  • לנדר, פנחס.  י. פיכמן - חמש שנים למותו.  הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשכ״ג, 26 באפריל 1963, עמ׳ 10, 15.
  • מירון, דן.  הפייטן על הסירה : על הליריקה של יעקב פיכמן. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 21 (ט״ז באייר תשי״ז, 17 במאי 1957), עמ׳ א, ב.
  • מירון, דן.  ההלך ועונות השנה : הערות לליריקה של יעקב פיכמן.  על המשמר, י״ג בתמוז תשי״ז, 12 ביולי 1957, עמ׳ 5, 6 (ב׳דף לספרות ואמנות׳)
  • מירון, דן.  ירושתו הפיוטית של יעקב פיכמן ז״ל. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בסיון תשי״ח, 23 במאי 1958, עמ׳ 7, 8.
  • מירון, דן.  על הליריקה של יעקב פיכמן. גזית, כרך כ, חוב׳ ט–יב (רלז–רמ) (כסלו–אדר תשכ״ג, דצמבר 1962-מארס 1963), עמ׳ 28–33 <חזר ונדפס עם תיקונים קלים והוספות ביעקב פיכמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, נורית גוברין (תל־אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 151–168 ובספרו: בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1987), עמ׳ 526–548>
  • מירון, דן.  ליום זיכרון שכוח. הדואר, שנה 53, גל׳ כט (ג׳ בסיוון תשל״ד, 24 במאי 1974), עמ׳ 474–475 (במדור ׳דפים מפנקס חדש׳) <על יעקב פיכמן במלאת 16 שנים לפטירתו>
  • מירון, דן.  המחתרת האידילית בשירת יעקב פיכמן (על משמעותה ההיסטורית־הספרותית של התפתחות ז׳אנרית).  ערוגות, קובץ ג (תשמ״ג 1983), עמ׳ 14–48 <חזר ונדפס בספרו: בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1987), עמ׳ 467–489>
  • מישאל, י.  יעקב פיכמן - מאה שנה להולדתו.  הדואר, שנה 61, גל׳ ו׳ (ט״ו בכסלו תשמ״ב, 11 בדצמבר 1981), עמ׳ 88–89,
  • נדבה, יוסף.  שעה קלה עם יעקב פיכמן.  בצרון, שנה י״ט, כרך ל״ז, חוב׳ ד׳ (200) (שבט-אדר תשי״ח, פברואר-מרץ 1958), עמ׳ 171–175.
  • סדן, דב.  כמה פנים בשיר.  אסיף : מבחר יצירתו של יעקב פיכמן בשירה ובפרוזה : ילקוט דברים על המשורר ויצירתו / ליקט והקדים מבוא ל. קופרשטיין (תל־אביב : מסדה, בסיוע איגוד יוצאי ביסרביה בישראל, תשי״ט), עמ׳ 270–274 <חזר ונדפס ב׳פרקים לדברי ספרות, חנוך וחברה׳, שנה ב׳, גל׳ י׳ (טבת-שבט תשי״ט, ינואר 1959), עמ׳ 6–8; בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת־גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 46–51 ובתוך: יעקב פיכמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה נורית גוברין (תל־אביב : עם עובד, תשל״א 1971), עמ׳ 93–100>
  • סדן, דב.  לדיוקנו של יעקב פיכמן.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 39 [צ״ל 40]  (כ״ט באלול תשל״ב, 8 בספטמבר 1972), עמ׳ 2 <דברים בחלוקת פרס ע״ש יעקב פיכמן; חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 18–23, בשם: בין מזג לשירה (נחתם: א׳ סיון תשל״ב)>
    •
  • עובדיהו, מרדכי.  המשורר והמבקר : יעקב פיכמן.   בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל־אביב : הוצאת אל״ף, תשל״ו 1975), עמ׳ 63–76.
  • עקרוני, אביב. חוויות היגון בשירת יעקב פיכמן. הפועל הצעיר, 3 בדצמבר 1968 <חזר ונדפס בספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל־אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 24–26>
  • עקרוני, אביב. יחיד ואומה בשירת יעקב פיכמן. בצרון, כרך ד׳ (סידרה חדשה), חוב׳ 15 (346) (תמוז תשמ״ב, יולי 1982), עמ׳  42–50.
  • ערפלי, בעז. שלוש שקיעות: מראה, מחשבה ולשון בשירי טשרניחובסקי, פיכמן ולאה גולדברג. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ד, גל׳ 9 (2000), עמ׳ 12–16.
  • צמח, שלמה.  דברי הזכרה לי. פיכמן.  דבר, ב׳ בתמוז תשי״ח, 20 ביוני 1958, עמ׳ 5.
  • צמח, שלמה. יעקב פיכמן.  בספרו: שתי המזוזות : מסה וביקורת (תל־אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳ 1965), עמ׳ 13–28 <נחתם: מקוה־ישראל, 1922>
  • קינסטלר, עדה. על ארבעה שירי־טבע של יעקב פיכמן.  ירושלים: רבעון לספרות, חוב׳ י״א-י״ב (1977), עמ׳ 212–222 <על ״עם בין ערבים״, ״בין השמשות״, ״בערב״ ו״עין כרם״>
  • קינסטלר, עדה. תפיסת הטבע והיצגו בשירת דור ביאליק (ביאליק, טשרניחובסקי ופיכמן). דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, חטיבה ג׳ (1981), עמ׳ 265–268.
  • רגלסון, אברהם.  זכרונות אהבה אשר ליעקב פיכמן.  בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, חוב׳ 322 (שבט-אדר תשל״ו, ינואר-פברואר 1976), עמ׳ 112–120.
  • שופמן, גרשם.  שתים שלוש שורות: יעקב פיכמן.  דבר, ו׳ בטבת תש״ב, 26 בדצמבר 1941, עמ׳ 3 <ליום הולדתו הששים של יעקב פיכמן>
  • שטיינברג, יעקב.  יעקב פיכמן.  בספרו: רשימות (תל־אביב : דביר, תרפ״ח 1928), עמ׳ 215–217.
    •
  • שפאן, שלמה.  יעקב פיכמן : בשלושים למותו.  בספרו: מסות ומחקרים (תל־אביב : קרני, תשכ״ד 1964), עמ׳ 133–139 <דברים שנאמרו בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית ופורסמו ב׳הפועל הצעיר׳, שנה נ״א, גל׳ 38>
  • שקד, גרשון.  האדם כעץ השדה בשירת יעקב פיכמן.  מחניים, ט״ו בשבט תש״ך, 1960, עמ׳ 50–55 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 222–235>
  • שרירא, שושנה.  זעקת צמיחה וטעם אושר.  מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 1 (סיון תשי״ט, יוני 1959), עמ׳ 11–14.
  • Manor, Dory. «Ajuster l’expression occidentale aux instruments d’une langue orientale» : Yakov Fichman et «l’horizon traductif» de la génération de la renaissance de l’hébreu moderne. Yod : Revue des études hébraïques et juives, vol. 21 (2018), pp.   *
  • Silberschlag, Eisig. Rediscovery of landscape: Jacob Fichmann. In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from 1492-1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973-1977), vol. 2, pp. 22-26.
על ״בבואות״
על ״אביב בשומרון״
  • קרול, צבי. ״אביב בשומרון״. גזית, כרךה׳, גל׳ יא-יב (תמוז-אב תש״ג, יולי אוגוסט 1943), עמ׳ 53–54.
על ״יקטן בתל־אביב״
  • לובין, איה. על כלבים וילדים, או - רקוויאם לתל־אביב הקטנה.  ספרות ילדים ונוער, שנה כ״ג, גל׳ ג׳  (1997), עמ׳ 34–43 <שני משוררים - לאה גולדברג ויעקב פיכמן - מספרים לילדים על תל־אביב לפני 60 שנה> <נוסח מקוצר פורסם ב׳עת־מול׳: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, שנה כ״ב, גל׳ 132 (1997), עמ׳ 22–23>
על ״דיגים על הירקון״
על ״פאת שדה״
  • אוכמני, עזריאל.  זמרת ערב והשחר העולה.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 136–141 <נחתם: 1945>
  • טרסי־גיא, אסתר.  ״פאת שדה״.  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל־אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 198–199.
  • מיכלי, ב.י.  יעקב פיכמן.  מצודה, ספר ה-ו (תש״ח 1948), עמ׳ 598–599.
על ״מושג השירה המודרנית״
  • כרמל־פלומין, נילי.  המבקר שהאמין באינטואיציה.   מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 1 (כסלו תשמ״ג, דצמבר 1982), עמ׳ 47–48.
על ״ניסן״ על ״ספר ביאליק״
  • קרוא, ברוך [קרופניק].  ספר ביאליק. הארץ, כ׳ בניסן תרצ״ד, 5 באפריל 1934, עמ׳ 5.
קישורים:

OpenLibrary – OL144655A Wikidata – Q1972109 J9U – 987007260993305171 NLI – 000046569 LC – n 82245467 VIAF – 34615650
עודכן לאחרונה: 6 באוקטובר 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף