מיכאל קשטן, משורר ומתרגם, נולד בעיר סטולין (כיום בתחומי בלארוס) בכ׳ בֶּאֱלוּל תרפ״ב, 13 בספטמבר 1922 וגדל בוורשה בבית אשר הזהות היהודית, תקומת העם בארץ־ישראל והעליה העתידה אליה היו תמצית קיומו. שפת האם והדיבור בבית היתה עברית.
    בשנת 1940 ניצלה המשפחה מהתופת והצליחה לעלות ארצה. מיכאל למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים; שירת כנוטר במשטרת היישובים העברים; היה שנים מחנך ומורה בכפר הנוער ״הדסים״ וכשהעתיק מגוריו לחיפה לימד בבית הספר הריאלי ובסמינר ״אורנים״.
    היה בין מקימי בית רוטשילד בחיפה והשתתף בניהולו. שהה פרק זמן בפאריס כשליח המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה למערב אירופה.
    בשנותיו האחרונות עמד בראש האגף לתרבות של עיריית חיפה, היה חבר בוועד ההתאגדות של המרכזים הקהילתיים ובקונפדרציה העולמית של המרכזים הקהילתיים.
    קידום החינוך והחברה היה בראש מעייניו ופעילותו עמדה תמיד בסימן המחשבה הספרותית והיצירה.
    על חייו העיב הצל הכבד של אסונות. מיכאל שכל בזו אחר זו את שתי בנותיו, ארנה וליאת.
    כתב שירה, שירים שהולחנו, דברי הגות ותירגם מחזות.
    מיכאל קשטן נפטר ממחלה קשה בהיותו בן 63 בו׳ באדר א׳ תשמ״ו, 15 בפברואר 1986.

מקורות: קורות חייו בספרו ״חבטה״, בעריכת פסח מילין (1990) ; ויקיפדיה 

• הדור הצעיר בראי שירתו (ירושלים : המועצה לענייני תנועות הנוער שליד משרד החינוך והתרבות, תשכ״ה 1965)
• חבטה : מבחר שירים (תל־אביב : תמוז, 1990) <ערך – פסח מילין>