יהודה ליבש אייזלר, רב וחוקר במדעי היהדות, נולד בבוסקוביץ׳, מורביה (כיום בתחומי צ׳כיה) בד׳ באדר א׳ תקפ״ו, 11 בפברואר 1826*. למד בישיבות מורביה וזמן מה גם אצל ש. י. רפפורט (שי״ר) ולשונות המזרח באוניברסיטת פראג. עסק תחילה בהוראת עברית בסגדין שבהונגריה, בפיקוחו של ל. לף. לאחר מכן נקרא לכהן ברבנות (1858) באיבנוביץ (בפי היהודים: אייבניץ), במורביה, שם חי עד סוף ימיו.
    פירסם בגרמנית ובעברית מחקרים והערות בעניני מקרא, תלמוד וספרות ימי־הביניים, ולעת מצוא אף שירים ומכתמים בעברית. השתתף בכתבי־העת: ״כוכבי יצחק״, ״אבני נזר״, ״בית תלמוד״, ״היהודי״, ״המגיד״, ״הכרמל״, ״אוצר הספרות״ ועוד. קצת ממחקריו העבריים כונסו בחיבורו ״דברי יהודה האחרונים״ (וינה, תר״ס). לזה הוסיף לאחר־מכן ״מאמר כולל, נוספות על הספר דברי יהודה האחרונים״ (פרסבורג, תרס״ג).
    אייזלר נפטר באיבנוביץ, מורביה, בב׳ בתמוז תרס״ט, 21 ביוני 1909.
* לפי מספר מקורות נולד ב־1925.

מארכיון יהודה ליב אייזלר בספריה הלאומית

יצירות יהודה ליב אייזלר בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, Jewish encyclopedia, Biographisches Portal der Rabbiner,