בנימין זאב (וולף) וילר (וויללער), רב וסופר, נולד בלבוב (כיום בתחומי
אוקראינה) בג׳ באב תק״ף, 14 ביולי 1820. למד תורה הרבה בעצמו ואצל רבנים. עבר לאחר נישואיו
לצ׳שנוב בגליציה והמשיך שם בלימודי קודש וכן החל ללמוד לשונות ולהגות בספרות חילונית, עברית וכללית.
מתרי״ד חי ביארוסלב (כיום בתחומי פולין) ועסק במסחר. החל השתתפותו
בעתונות העברית בדברי מחקר ומאמרים בעניני יום
ב״המגיד״ (1872) ומאז השתתף בקביעות ב״המגיד״, ״מגיד משנה״ (כמעט בכל גליון וגליון ובהם אחד על הסוציאליזם),
״השחר״ (על נחל מצרים), ״העברי״ ועוד.
בשנותיו האחרונות עסק בחידושי הלכות והוציא: ״חידושי
הלכות״ (פשמישל, 1899) ו״בנימין זאב אחרון״ (3 כרכים. פשמישל. תרנ״ט–תרס״ד,
1899–1903).
בנימין־זאב וילר נפטר ביארוסלב בא׳ בשבט תרס״ז, 16 בינואר
1907.