שמואל שבח קנטרוביץ נולד בשנת 1869 במאריאמפול (ליטא). אביו, ר׳ זאב, הרב דמתא, היה יהודי מתנגד מקיצוני הקנאים. שמואל־שבח למד בישיבה עד ימי נישואיו. בין היתר למד גם בישיבת וולוז׳ין והתיידד עם ח״נ ביאליק. אחרי מות אביו נבחן כאכסטרן בעיר מוהילוב (רוסיה הלבנה) וקיבל תעודת־בגרות רוסית.כעבור שנתיים נשא עלמה משכילה בת־עשירים, את אסתר־רחל. שניהם היו מראשוני הדוברים עברית בביתם בתפוצות רוסיה ופולין. קנטרוביץ היה מורה פרטי לעברית ומדעי היהדות במוהילוב עד שנת 1923. בשנה ההיא הצליח להימלט בנס מבריה״מ לוורשה. הוא השתקע כאן ושימש כמורה לעברית ותנ״ך בגימנסיה העברית ״חינוך״ וגמנסיה לרבנים ״תחכמוני״. קנטרוביץ נפטר בשנתו ה־62, בכ״ז בטבת תרצ״א, 16 בינואר 1931  בוורשה.
    ספריו: ״דקדוק לתלמידים״ – הוא דקדוק שלם לכל סגנוני השפה העברית של התנ״ך  ושל המשנה (ברדיטשוב, דפוס שעפטיל, תרס״ו,תרס״ז – 2 מהדורות); ״דקדוק השפה העברית לכל  סגנוניה״, קורס עליון (ורשה, ״צנטרל״,תרפ״ד, 2 כרכים; חלק ב׳ – שם, ״אחיספר״, תש״ד); ״תקות הלשון העברית לכל פרטיהן״ – חזרת כללי הדקדוק שבשלש המדרגות (״תורת הלשון העברית״) – אודיסה, מוריה, תרע״ג; ״לוח הנטיות לפעלים, לשמות ולמלים המקראיים והתלמודיים וגם המחדשים״ (תל־אביב, תרפ״ז, יעקב רמברג); ״מדריך להוראת הדקדוק״ (ורשה,״רנומה״, תרצ״א); ״מדריך קצר להוראת הדקדוק״ (אודיסה,תר״ע); ״המורה העברי״ – קורס שלם ללימוד השפה העברית ושימושה לתלמידים ולמלמדים (ורשה, ״תושיה״,תרע״ג); ״תורת הלשון העברית לכל סגנוניה״ (אודיסה, תרע״ג, 13 מהדורות; האחרונה: ורשה,״רנומה״, תרצ״ב).
    קנטורוביץ עסק גם בעיבודים ספרותיים ותרגומים. הוא עיבד את ספריה של גרציה אגולאר ״האנוסים״ ו״עמק הארזים״ שעובד עוד בידי א.ש. פרידברג (ורשה, תרפ״ג); הספרים האלה זכו לכמה מהדורות: האחרונה שבהן הופיעה בארץ, בשנת תשי״ד. כמו כן עיבד קנטרוביץ את ספרו של ארנסט סומפסון סימון ״רלף הציד״ ( ורשה, תרפ״ח). ספריו הידועים שזכו אף הם לכמה מהדורות מתוקנות ״משלי חכמינו ומכתמיהם״ – מאספים מש״ס ומדרשים, ערוכים בחרוזים  (הופיעו בראשונה בווילנה, תרנ״ח) והספר האחר ״משלי המגיד מדיבנא״ (ורשה, תרפ״ג). שנתיים לפני מותו תרגם קנטרוביץ את ״אקדמות״ לעברית.

יצירות שמואל־שבח קנטורוביץ בפרויקט בן־יהודה

מקורות: ויקיפדיה, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים,