שלמה נפתלי הרץ יונס, אביהן של דבורה וחמדה בן־יהודה, נשותיו של אליעזר בן־יהודה, נולד בדז׳יסנא (כיום בתחומי בלארוס) בשנת ת״ר, 1840 *. קיבל חינוך מסורתי וכן שקד על ספרות ההשכלה העברית, שהיתה מצוייה בבית הוריו. תחילה חסיד חב״די ולאnר־מכן מתנגד חריף. עסק בתעשייה זעירה ועבר להלובוקויה, פלך ויטבסק. לביתו במקום החדש נכנס אליעזר בן־יהודה, שלמד רוסית מפי בתו. יונס השפיע על בן־יהודה לצאת לחו״ל לשם השתלמות ובתו דבורה אף נישאה לאחר־מכן לבן־יהודה. משם יצא למוסקבה ועם גירוש יהודי מוסקבה עלה ארצה (1892) אחרי חתנו ועם בתו השנייה חמדה, שנישאה לבן־יהודה במות אחותה. חי תחילה בירושלים ולאחר־מכן בראשון־לציון.
    החל השחתפותו במאמרים פובליציסטיים ב״הצפירה״ ו״המליץ״ וכן בעיתונים הירושלמיים, תחילה ב״חבצלת״ ואחר־כך בעיתוני חתנו. עם עלייתו פתח בסידרת מאמרים חריפים נגד סדרי ה״חלוקה״ (״המליץ״) וקנאי ירושלים התנקמו בו בהלשנה עליו לרגל מאמר שפירסם בחנוכה תרנ״ד ב״הצבי״ שבעקבותיו נאסר בן־יהודה. מאסר זה עורר סערה בעולם היהודי ומחבר המאמר אף נתפרסם בגללו. פזורתו הפובליציסטית לא כונסה. לחוד יצא שירו על גירוש מוסקבה (״לבני קורח מזמור״. תרנ״ג). לפי א. ר. מלאכי (ב״חרות״ מיום 27.3.1964) שלו היא הפארודיה ״הגדה של פסח״, שנדפסה ב ״חבצלת״ תרמ״ב (ויצאה אף לחוד) ועניינה תלאות היהודים מראשית שנות השמונים והחעוררות התנועה הלאומית.
    שנ״ה יונס נפטר בראשון־לציון בי״ב באייר תרנ״ו, 25 באפריל 1896.
* תאריך זה לפי הנקרולוגים ב״המגיד״ 1896 , עמ׳ 163 ו״הצפירה״ 1896 , גל׳ 95. באנציקלופדיה של תדהר כרך א, עמ׳ 230 שונים התאריכים.

ארכיון שנ״ה יונס בספריה הלאומית

יצירות שלמה נפתלי הרץ יונס בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, תדהר