הסופר מיכה יוסף ברדיצ’בסקי עיבד מבחר אגדות יהודיות וסיפר אותן מחדש. ביניהן, הנה אגדה אטיולוגית (ר' להלן) קצרה:

השור

שאל נבוכדנצר מלך בבל את בן-סירא בן ירמיהו לאמור:

ראית בהמות וחיות והן יש להן שׂער בחָטמן, רק השור הזה אין לו שׂער בחטמו; הגד לי סיבת הדבר, אם חכם אתה.

ענהו בן-סירא ואמר: מלך אדיר, דע כי בעת צר יהושע ועמו על יריחו היה המצביא רוכב על בהמה ופוקד על בני-החיל. בעל בשר היה יהושע ומשקל גופו רב. הוא רכב על סוס ולא יכול שאת אותו וכרע תחתיו. הביאו לו חמור ופרד ונכשלו גם הם מסבל גווֹ. הביאו לו שור לרכוב עליו; והוא נשאהו על גבו עד שנפלה חומת העיר. מיד עמד יהושע ונשקו על חטמו ויאמר: חברים אנו לגבורה. מאז לא יגדל שער על חוטם השור ונבדל הוא בזה מאחיו.

(האגדה מופיעה בתוך מימי בית ראשון: גיבורים וגואלים)

סיפור אטיולוגי, מלשון אַיְטִיָה (סיבה, ביוונית), הוא סיפור שמתיימר לחשוף את הסיבה לתופעה כלשהי. ובסוגה האטיולוגית יש מספר רב במיוחד של יצירות שמציעות סיבות לתופעות מעולם הטבע הדומם והחי, החל ממיתוסים וכלה בסיפורי ילדים מודרניים. גם בסיפורי אלף לילה ולילה ישנם סיפורים אטיולוגיים, שמסבירים, למשל, מדוע הים מלוח, ולמה לחמור זנב ארוך. גם הסופר האנגלי בן המאה הי"ט, רדיארד קיפלינג, חיבר שורה של סיפורים אטיולוגיים בשם Just So Stories. סיפורים אלה תורגמו לעברית כמה פעמים, בין היתר על-ידי אברהם רגלסון, שתרגומו עלה למאגר הפרויקט.