משולם עד (מרקוזה), עיתונאי וסופר, נולד בא׳ בטבת תר״ץ, 1 בינואר 1930 בלודז׳, פולין. בתקופת השואה איבד את משפחתו והוא עצמו נחלץ ממחנה ההשמדה באושוויץ. ב־1946 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער. בישראל שינה את שם משפחתו לעמי אהב ולאחר מכן לעד. ב־1949 היה מועמד למועצה המקומית רמת השרון מטעם מק״י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית). באמצע שנות ה־50 העתיק את מגוריו לבאר שבע והחל את עבודתו העיתונאית, שם גם נישא ללאה ונולדו שני ילדיו, פרופ׳ ניב עד ובתו הסופרת גיא עד. משולם עד היה חבר מערכת העיתון דבר וסופר העיתון בנגב במשך יותר מחצי יובל שנים. ב־1958 פירסם את הרומן הראשון שלו על חוויות נער יהודי בגיא ההריגה בספרו כאגמונים בסער שזיכה אותו בפרס ברש לספרות. ספרו השני זה מול זה, מתאר את חייו של כתב משוטט באיזור פיתוח בדרום. ספרו השלישי, השר הראשון, נכתב על צמיחתם של מושבי הנגב דרך סיפורו האישי של אהרן אוזן ז״ל, ממושב גילת, שהיה לשר החקלאות.
    משולם עד סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. את לימודיו לתואר שני סיים בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית. ב־1983 היה אחד מחתני פרס ״תמר הזהב״ שהוענק לו בזכות תרומה מיוחדת בתחום העיתונות לעיר באר־שבע. נפטר בבאר־שבע בכ״ג באדר א׳ תשמ״א, 27 בפברואר 1981. לפני מותו הספיק להשלים את המסורס, כתב יד שלא ראה אור, אך גיבור הרומן, חיימקה וידאבסקי, קיבל מקום של כבוד בספר הרימון 7, של בתו, הסופרת והעורכת גיא עד.

מקורות:  

• כאגמונים בסער : ספור (תל־אביב : אל״ף, תשי״ח 1958)
• זה מול זה (באר־שבע : גלגל, תשכ״ו) <סיפור>
• השר הראשון : כך צמחו מושבי הנגב (באר־שבע : גלגל, 1978)

• באר שבע (באר־שבע : מוצא בשיתוף המחלקה לתרבות, מועצת פועלי באר שבע, תשכ״ח 1967–תשל״ו)