משה אביגדור עמיאל, רב, סופר, דרשן והוגה דעות, נולד בפורוזוב, ליד גרודנה (כיום בתחומי בלרוס) בי״ב בניסן תרמ״ב, 1 באפריל 1882. למד בישיבת טלז ואצל ר׳ חיים סולובייצ׳יק ור׳ חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה והוסמך לרבנות על־ידי גדולי התורה והרבנים ר׳ יוסף רוזין ור׳ מאיר שמחה הכהן מדווינסק ואחרים. כיהן ברבנות בשווינציאן, ליד וילנה (1905–1913), גרייבה (1913–1920) ובאנטוורפן, בלגיה (1920–1935). מ־1936 רב ראשי בתל־אביב. היה מפעילי ״המזרחי״ בפולין, בלגיה ועשה בעיקר בתחום האידיאולוגי והחינוך, בחו״ל ובארץ.
    ליד דברי־הלכה פירסם במשך עשרות בשנים דברי הגות ופובליציסטיקה בענייני יהדות, לאומיות, תנועת ״המזרחי״ ועוד. ספריו בהלכה: דרכי משה (״דרכים ונתיבות מקוריים בכמה מקצועות התורה״. כמה חלקים מהם במהדורה שניה. אנטוורפן, תרפ״ב–בילגוריי, תרצ״א); בדרוש: דרשות אל עמי (א–ג. כמה מהדורות החל בוורשה, תרפ״ג עד תל־אביב, תשכ״ד), הגיונות אל עמי (״מחשבות, רעיונות, סקירות והשקפות״. א–ב. אנטוורפן, תרצ״ג ואילך ובירושלים). ספריו בענייני יום ודברי הגות: היסודות האידיאולוגיים של המזרחי (וארשה, תרצ״ד), הצדק הסוציאלי והצדק המשפטי והמוסרי שלנו (תרצ״ו), שבת מלכתא (קובץ מאמרים ונאומים על השבת. תרצ״ז), הבעיות הרוחניות שבציונות (תרצ״ז), לנבוכי התקופה (פרקי הסתכלות במהות היהדות. תש״ג), עם סגולה (הלאומיות והאנושיות, בהשקפת עולמה של היהדות. תש״ג). עסק הרבה בחקר המידות שבהן נדרשת ההלכה ובתחום זה הוא ספרו המידות לחקר ההלכה (מידות ההגיון בהסברא התלמודית. א–ג. תרצ״ט–תש״ה). כתב גם יידיש. לשנת הולדתו השישים יצא לכבודו ספר היובל בעריכתו של י״ל מימון (תש״ג) ובו מאמר־הערכה מהעורך ורשימת חיבוריו.
    משה אביגדור עמיאל נפטר בתל־אביב בי״ג בניסן תש״ה, 27 במארס 1945.

יצירות משה אביגדור עמיאל בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, תדהר, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה 

• המדות לחקר ההלכה : מדות ההגיון בהסברא התלמודית (ירושלים : דפוס העברי, תרצ״ט–תש״ה) <שלושה כרכים>