משה פראגר (מארק), רב וחוקר שואה, נולד בפראגה, פרוור של ווארשה, פולין, בט״ו בתמוז תרס״ח,
14 ביולי 1908. למד בישיבה בווארשה ומגיל צעיר פעיל בתנועת הנוער
של אגודת ישראל. היה פעיל בעיתונאות יידית מ־1926 בעתון היומי
של אגודת־ישראל ובעיתונים אחרים. ב־1932 היה בשליחות עיתונאית
לארץ־ישראל (כאחד המלווים של האדמו״ר מגור) ועם שובו
פירסם ספר־רשמים על ארץ־ישראל (ביידיש). בראשית הכיבוש
הנאצי בווארשה יזם וניהל משרד חשאי לשם איסוף
החומר על פשעי הנאצים ביהודים. במחצית 1940 עלה
לארץ ואתו החומר, שפירסמו בספרו העברי הראשון בארץ יוון מצולה החדש (יהדות פולין בציפרני הנאצים.
תש"א). מאז עלייתו השתתף בקביעות בעיתוני הארץ
(בעיקר ב״דבר״), כתבי־עת ומאספים שונים בבעיות המאבק
היהודי בעולם וענייני השואה. מ־1947 ואילך ערך כמה
מסעות על פני אירופה, ארה"ב לשם איסוף חומר לתולדות
השואה. בתשכ״ה (1964) ייסד משה פראגר את ״גנזך קידוש השם״, מכון לתיעוד
ולמחקר השואה ומרכז-מודיעין יהודי עולמי.
ספריו (מלבד הנזכר): מורדי הגיטו (תש״ה), שואת
ילדי היהודים באירופה (1946), חורבן ישראל באירופה
(פרקי־סיכום בצירוף ילקוט תעודות ומסמכים. תש״ח), נצוצי גבורה (עלילות קידוש־השם בימינו. 1952. יצא
גם בניו־יורק וכן במהדורה מקוצרת בעברית קלה),
מאבדן אלי פדות (פרקי־הגות לעשור המדינה, תשי״ח),
אלה שלא נכנעו (קורות תנועת־מרי חסידית בגיטאות.
א–ב. תשכ״ג), נס ההצלה של הרבי מגור (תשי״ט, חתום: משה יחזקאלי. יצא גם אחר־כך בשם
הצלת הרבי
מבלז מגיא ההריגה בפולין. 1960). אנתולוגיות ספרותיות בעריכתו: מן המיצר קראתי (שירי הגיטאות,
מחנות העבדות, חצרות המוות, הפרטיזאנים, הנקם
והקרב. השירים במקור ובתרגום עברי בצירוף מבוא.
תשט״ו), לאור האמונה (המחשבה הדתית בתקופה
האחרונה. ניו־יורק, 1958), לאור הנצח (בעיות היהודים
בזמננו באספקלריית המחשבה הדתית. ניו־יורק, תשכ״ב).
סיפורים לנוער: נוף מולדתי מספר לי (מחרוזת סיפורים. 1953), המעפילים הקטנים (ניו־יורק, 1955),
ר׳ ישראל בעל שם טוב (ניו־יורק, 1955 ואילך), חפץ
חיים (ניו־יורק, 1962). היה מעורכי הירחון החרדי בית
יעקב. משה פראגר
נפטר בבני־ברק בו׳ בתשרי
תשמ״ה, 2 באוקטובר 1984.