יהודה ברגמן, רב, הוגה דעות וסופר, נולד בעיר בז׳ז׳אני (Brzeżany), גליציה (כיום בתחומי אוקראינה) בי״ז באלול תרל״ד, 30 באוגוסט 1874. נתחנך על ידי אביו ולאחר־מכן בבית־המדרש בעירו. עם פטירת אביו עבר עם אמו לסטניסלבוב ומשם לוינה. סיים את לימודיו בבית־המדרש לרבנים ובאוניברסיטת וינה. כיהן ברבנות בלושיץ׳ מורביה (1899), פרידק, שלזיה (1900), קרלסרואה, גרמניה (1903) פרנקפורט ד׳אודר (1904–1908) ובברלין (1908–1935). עלה ארצה ב־1935 והתיישב בירושלים.
פירסם בגרמנית, צרפתית ועברית ספרים ומחקרים במהות היהדות ובענייני פולקלור יהודי. עם עליתו השתתף בקביעות ב״הארץ״. ספריו העבריים: ״היהדות, נשמתה וחייה״ (תרצ״ה), ״העם ורוחו״ (מחקרים ומסות בשאלות המדע והחיים. תרצ״ח), ״הצדקה בישראל, תולדותיה ומוסדותיה״ (תש״ד), ״הפולקלור היהודי״ (תשי״ג).
יהודה ברגמן נפטר בירושלים בכ״ו בחשוון תשט״ו, 22 בנובמבר 1954.