אביגדור אפטוביצר, חוקר בחכמת־ישראל, נולד בטרנופול, גליציה (כיום בתחומי אוקראינה) בכ״ג באדר תרל״א, 16 במארס 1871. למד בעירו, באחד מבתי המדרשות, שבו היה אביו ראש ישיבה. בגיל מבוגר, בן 28 והוא כבר נשוי, עמד בבחינת הבגרות בטשרנוביץ ויצא לאחר מכן ללמוד בבית־המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטה שם. סיים לימודיו בשני מוס¬דות אלה. לאחר מותו של מאיר איש־שלום נתמנה למרצה במקומו בבית־המדרש לרבנים בווינה וכן היה מזכירו המדעי של אברהם אפשטיין. לאחר מותו של ד. צ. מילר מילא מקומו באותו בית המדרש בהוראת פרשנות התנ״ך, מדרש ופילוסופיה דתית. אחר מלחמת־העולם הראשונה הורה גם בפידגוגיון, שהוקם בווינה לשם הכשרת מורים במקצועות היהדות. לאחר מותו של ראש בית־המדרש לרבנים בווינה, אריה שוורץ, הורה במקומו תלמוד ופוסקים. עם כניסת היטלר לווינה (1938), עלה ארצה וחי בירושלים. היה ידוע-חולי וסבל רוב ימיו. בשנותיו האחרונות אף כהה מאור עיניו.
    במחקריו עסק בין השאר במקראות, שבתלמוד ובמדרשים הם באים בנוסח שונה מנוסח המסורה (בתחום זה חשוב ביחוד חיבורו: Das Schriftwort in der rabbinischen Literatur (1906–1915). כן עסק אפטוביצר בהסברת רעיונותיה וצורותיה של האגדה מתוך השוואתה אל הספרים החיצונים ואל פירושיהם ודרשותיהם של אבות הכנסיה הנוצרית. חוץ ממאמרים מרובים שפירסם אפטוביצר בכתבי־עת ובקבצים מדעיים שונים, עוסק בחקר האגדה גם ספרו: 1922 ,Kain und Abel in der Agada, ובחקר האגדה וההלכה כאחת הוא דן בספרו:Parteipolitik der Hasmonaerzeit im rabbinischen und pseudoepigraphischen Schrifttum 1927 חלק ממנו נתפרסם בעברית: ״פוליטיקה חשמונאית ונגד־חשמונאית בהלכה ובהגדה״, ב״ספר זכרון לכבוד הד״ר ש. א. פוזנאנסקי״, תרפ״ז). חשיבות מרובה נודעת לחקירותיו על זיקת ספרי־המשפט של הארמנים והסורים למשפט העברי. החשובים שבמחקריו על נושא זה הם הספרים: Beiträge zur mosaischen Konzeption im Armenischen Recht ; (Wien , 1907) ; Die syrischen Rechtsbücher und das mosaische Recht (1910) (בעברית: ״משפט ישראל בספרי המשפט הסוריים״, ירושלים תרפ״ג). לאחר עבודה עצומה, שנמשכה 20 שנה, הוציא אפטוביצר על־פי כתב־יד את ״ספר ראבי״ה״ לרבנו אליעזר ב״ר יואל הלוי בצירוף הגהות וביאורים (הוצאת מקיצי נרדמים, תרע״ג–תרצ״ה); ״הוספות ותקונים״ (תרצ״ו). המבוא המקיף שלו ל״ספר ראבי״ה״ (תרצ״ח) כולל את תולדות המחברים והספרים הנזכרים בחיבור זה והוא חשוב לידיעת תולדותיהם של חכמי צרפת ואשכנז. – בשנת תרצ״ח עלה אפטוביצר לירושלים וכאן חיבר, נוסף על מאמרים בתולדות־ההלכה, את ספרו ״מחקרים בספרות הגאונים״, תש״א.
    אביגדור אפטוביצר נפטר בכ״ו בכסלו תש״ג, 5 בדצמבר 1942 ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

אביגדור אפטוביצר בספריה הלאומית ארכיון אביגדור אפטוביצר בספריה הלאומית

יצירות אביגדור אפטוביצר בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה.

• הירשברג, ח. ז. אביגדור אפטוביצר. בתוך: ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה : דברי זכרונות ודברי מדע, יוצא לאור במלאות מאה שנים להולדתו של ראש בית המדרש ר׳ אריה שווארץ ז״ל על ידי תלמידי המוסד (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תש״ו 1946), עמ׳ 46–59.