יצחק (צחי) רייך, בנם של חמוטל צמחי והמשורר אשר רייך, נולד ב־1969 בתל־אביב. הוא בוגר הגימנסיה העירונית אליאנס (במגמה אנגלית־צרפתית. הוא שלט היטב בשפות אלה ותרגם מאנגלית את שיריה של סילביה פלאת). במהלך שירותו הצבאי שימש ככתב וכעורך בעיתון ״במחנה״, ומראשית שנות התשעים עד שנת 1996 עסק בעריכה ובכתיבה בעיתונות המקומית, בעיקר של רשת ״ידיעות אחרונות״. אחר כך חזר בתשובה, היה תלמיד ישיבה בצפת, בתל־אביב ובירושלים, ומראשית שנת 2000 יצא בשאלה. באותן שנים פקדה אותו מחלה קשה, ובעטייה יצא ממעגל העבודה, יותר מתריסר שנים סבל ממנה, ובי״ד באב תשע״ב, 2 באוגוסט 2012, שם קץ לחייו, והוא בן 43 שנה.
צחי החל לכתוב שירה מגיל צעיר, אבל לאחר שנאלץ לפרוש מעבודה עיתונאית וחזר בתשובה, התמסר ביתר מרץ לכתיבת שירה ובמקביל גם לציור. בשנת 1998 שלח לחיים נגיד, עורך כתב־העת ״גג״, מחזור שירים שפורסם באותה שנה בחוברת הראשונה של כתב־העת תחת השם יצחק יוסף יפה *. המחזור נשא את הכותרת ״שושן פראי״, ובראשו השיר ״הנסיך הצח״. ניתן להבחין מיד שהשירים מעידים על כשרון נדיר. במאי 2012 הוא שיגר את שיריו המקובצים כספר שנשא את הכותרת ״שושן פראי״, והשיר הפותח אותו היה גם הפעם ״הנסיך הצח״, בעקבות השירים הגיע גם קובץ צילומים של ציוריו, וכעבור שלושה חודשים – הידיעה המרה על מותו בלא עת.
* הוא שינה את שמו פעמים אחדות, תחילה יצחק יוסף יפה, אחר כך יצחק יפה, ולבסוף יוסף יצחק – אולי בעקבות התקרבותו לחסידות חב״ד.
נכתב על־ידי חיים נגיד כהקדמה לספרו של צחי רייך ״שושן פראי״ (2014)
יצחק (צחי) רייך, בנם של 