רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי בַּתּוֹרָה הַנִּגְלֶה וְהַסֵּתֶר,
וּשְׁנֵיהֶם בַּמִּדָּה הַחֲזוּיָה לִי, לֹא מְעַט מֵרְצוֹנְךָ וְלֹא יֶתֶר,
בַּל יִהְיֶה הַנִּגְלֶה לְקַרְדֹּם לִי, בַּל יִהְיֶה הַנִּסְתָּר לִי לְכֶתֶר.
בַּל תַּשְׁכַּח הַחָכְמָה הַנִּלְמֶדֶת, הַגַּדְלוּת הַלְּקוּחָה מִן הַסֵּפֶר,
אֶת שִׁפְלוּת הָאָדָם שֶׁעָפָר הוּא וְדַרְכּוֹ מֵעָפָר אֱלֵי אֵפֶר,
וְאֵינוֹ בְּיָדְךָ אֶלָּא חֹמֶר כְּמוֹ זֶה שֶׁאֶחְפֹּר פֹּה בַּחֵפֶר.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, פַּרְנְסֵנִי בֶּעָמָל הַכָּבֵד וּבַיֶּגַע
וְאַמֵּץ אֶת גּוּפִי וְשָׁמְרֵהוּ, בַּל תִּפְגַּע בּוֹ מַחֲלָה וְכָל פֶּגַע,
וְאֶטְעַם אֶת כָּל מֶתֶק הַנֹּעַם בַּמְּנוּחָה שֶׁאָנוּחַ לְרֶגַע
עֵת רַגְלִי עֲיֵפָה הִיא נִשְׁעֶנֶת עַל כָּתֵף מַחְפַּרְתִּי הַנִּנְעֶצֶת
בְּאַדְמַת הַחֵמָר הַמַּאְדֶּמֶת… כִּי טוֹבָה טִפַּת־יֶזַע רוֹבֶצֶת,
גְּדוֹלָה כְּמוֹ פּוֹל, עַל הַמֵּצַח, מִנִּי אֶבֶן טוֹבָה בְּמִשְׁבֶּצֶת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, פְּרֹשׂ כַּפֶּךָ מֵעָלַי בְּתוֹךְ בּוֹר זֶה הַחֹמֶר,
וְצַוֵּה לַתִּקְרָה הַמְקֻמֶּרֶת בַּל תִּפֹּל וּתְכַסֵּנִי עַד גֹּמֶר,
הַעֲמִידָהּ כַּאֲשֶׁר הֶעֱמַדְתָּ הָרָקִיעַ מֵעָל בַּוַּיֹּאמֶר.
שֶׁאוּכַל לַעֲמוֹל בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמוֹת־חֹל הַפְּשׁוּטִים בַּשָּׁבוּעַ
לִכְבוֹד יוֹם־הַשַּׁבָּת שֶׁקִּדַּשְׁתָּ, לִקְרַאת יוֹם־הַמְּנוּחָה הַכָּמוּהַּ,
לְהַפְלִיא וּלְהַשְׂגִּיא מַעֲשֶׂיךָ בְּמַבָּט מִתְחַדֵּשׁ וְתָמוּהַּ.
וְחַזֵּק זוּגָתִי הָעֲקֶרֶת לִי לְעֵזֶר־כְּנֶגֶד וָסַעַד,
וְאַמֵּץ אֶת כֹּחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ וְהָקֵל נָא עָלֶיהָ הַצַּעַד,
בַּל תִּפֹּל בְּרוּחָהּ וְתַגִּיעַ חַס־חָלִילָה לְכֶשֶׁל וָמַעַד.
וְצַוֵּה לַחַמָּה שֶׁמִּלְּמַעְלָה, הַלּוֹהֶטֶת בָּרוֹם וְזוֹהֶרֶת
וְאוֹפָה לִי מַצָּה מִן הַקֶּמַח שֶׁבְּתוֹךְ הַגּוּמָה הַנֶּחְפֶּרֶת,
בַּל תָּצִיק לָאִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲגָלָה וּמְחַמֶּרֶת.
וִיהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּאָה הִיא בְּנַחַת
וּבְשִׂמְחָה בְּיוֹם אָלֶ“ף וְגִימֶ”ל וְרֹאשָׁהּ בְּחֵיקִי הִיא מַנַּחַת,
כֵּן תָּשׁוּב בְּיוֹם בֵּי“ת וְיוֹם דָּלֶ”ת בְּשִׂמְחָה, בַּל תִּהְיֶה נֶאֱנַחַת.
וַאֲנִי מִתְבּוֹדֵד אֶתְהַלֵּכָה בֵּין שׁוּרוֹת סִפְרְךָ הַפָּתוּחַ
וְעִם עֵץ וְעִם אֶבֶן אָשִׂיחָה וּבָהָר וּבָעֵמֶק אָשׂוּחַ
וְאַקְשִׁיב לְקוֹלְךָ מִן הַיַּעַר, מִלְּחִישַׁת עֲשָׂבִים עִם הָרוּחַ.
אֶתְבּוֹנֵן וְאֶרְאֶה דְּרָכֶיךָ וְאֶלְמַד אַחֲרֶיךָ לָלֶכֶת.
וְאוּלַי אֱלֹהַי תְּזַכֵּנִי לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת,
לַעֲדוֹר וְלַחְפּוֹר וְלִנְטוֹעַ בְּגַנְּךָ הָעוֹמֵד בְּשַׁלֶּכֶת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי בַּתּוֹרָה הַנִּגְלֶה וְהַסֵּתֶר
וּשְׁנֵיהֶם בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה לִי, לֹא מְעַט מֵרְצוֹנְךָ וְלֹא יֶתֶר,
אֶהֱיֶה נָא קַרְדֹּם בְּיָדֶךָ וְאַתָּה נָא הֱיֵה לִי הַכֶּתֶר.
תשי"ח