וְעֶלֶם אֶחָד מֵעַלְמֵי יִשְׂרָאֵל

בַּגָּלוּת שֶׁל פּוֹלִין,

דָּלְקָה בְּנַפְשׁוֹ תְּשׁוּקָה לִגָּאֵל

וּסְגוּרִים הַגְּבוּלִין…

נִפְרַד מֵהוֹרִים, מֵאָחוֹת וּמֵאָח

וּמִכָּל הַקָּרוֹב,

וְקָם וְהָלַךְ בַּאֲשֶׁר הִתְהַלָּךְ

וַיָּבוֹא עִיר הַחוֹף.

תּוֹפֵף בּוֹ הַלֵּב, רָן דָּמוֹ בּוֹ הֶחָם,

אַךְ הוּא לֹא יָשׁוּב יִתְנֶחָם.

"לְאַבָּא יָקָר וּלְאִמָּא אֲהוּבָה,

לָאָחוֹת וְלָאָח,

הִגַּעְתִּי לַיָּם, וַאֲנִי גַם תִּקְוָה

כִּי הַדֶּרֶךְ תִּצְלָח;

מָצָאתִי קָרוֹן מָעֳמַס פֶּחָמִים,

וּמָחָר יְטֹעַן

עֲלֵי אֳנִיָּה שֶׁתַּפְלִיג בַּיַּמִּים

אֶל הָאָרֶץ מִכָּאן".

הַלַּיְלָה שָׁחוֹר וְשָׁחוֹר הַפֶּחָם

אַךְ הוּא לֹא יָשׁוּב יִתְנֶחָם.

הַשַּׁחַר עָלָה וְהֻסַּע הַקָּרוֹן

וַיּוּבָא אֶל הַחוֹף.

בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יִשְׁתַּקְשֵׁק בְּשָׁאוֹן

וְשׁוֹרֵק הַמָּנוֹף,

מֵרִים הַקָּרוֹן, בּוֹ פֶּחָם וְאָדָם,

וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב,

הוֹפֵךְ וּמֵרִיק הַפֶּחָם עַל אָדָם

לַסְּפִינָה, לַמַּרְתֵּף…

זִרְזֵף אַט הַדָּם הָאָדֹם וְהֶחָם

עַל רֶגֶב הַשְּׁחוֹר שֶׁל פֶּחָם.

הַשַּׁחַק תָּכֹל וְהַיָּם סְגַלְגַּל

וְהַשֶּׁמֶשׁ מַבְהִיק;

בֵּין יָם וְשָׁמַיִם, נִשֵּׂאת עֲלֵי גַל,

אֳנִיָּה שָׁם תַּפְלִיג.

"קְבַרְנִיט, כִּי מָצָאנוּ אָדָם בַּפֶּחָם

וּבְדָמוֹ מְגֹאָל?"

"הֲטִילוּהוּ לַיָּם… בֵּן אֻמְלָל הוּא לְעָם

שֶׁכָּמוֹהוּ אֻמְלָל".

בָּלְעוּ הַגַּלִּים הָאָדָם כַּפֶּחָם –

לֹא עוֹד הוּא יָשׁוּב יִתְנֶחָם.

בַּבַּיִת הָאָב וְהָאֵם מְחַכִּים,

וְהָאָח עִם אָחוֹת,

מִכְתָּב כִּי יָבוֹא מֵהוֹלֵךְ־מֶרְחַקִּים,

מִגּוֹנֵב־הַגְּבוּלוֹת;

מֵאָז הוֹדִיעָם כִּי הִפְלִיג מִן הַחוֹף

וַיֶּחְדַּל, לֹא יָסָף.

“קָשְׁתָה לוֹ הַדֶּרֶךְ, אֵיכָה וְיִכְתֹּב?”

יִתְנַחֵם כֹּה הָאָב.

עַד בָּא הַמִּכְתָּב: "…וַיִּפֹּל בַּפֶּחָם

וָמֵת"… וַיְמָאֵן הִתְנֶחָם.

תרצ"ו