ב.
וּמְנַגֵּן סוּמָא עוֹבֵר שָׁם לִפְּנֵי הַתֵּבָה
וְעוֹשֶׂה כְּבָר בִּלְהָטָיו אֵיזֶה לֵץ
(הָרוּחַ תִּמְלֹק אָז בְּאֵיבָה
עָלֶה אַחְרוֹן מִן הָעֵץ).
וְאִישׁ לֹא יָצָא אָז לִשְׁמֹעַ אֶל הַמַּכְאֹב
רַק עֲלֵי שָׁלשׁ אֵיזֶה כֶּלֶב.
רַק כְּלָבִים יֵדְעוּ פֹּה לְהַקְשִׁיב כָּךְ.
וְאָדָם – אֶחָד מִנִּי אֶלֶף.
אָז נַגֵּן נַגֵּן לִבִּי סְתָו
כְּתֵבָה צְרוּדָה אֶל הַכְּלָבִים.
אִילָנוֹת עוֹמְדִים קְרוּחֵי-רֹאשׁ
וְרוֹקְקִים שַׁלַּכְתָּם אֶל הֶעָבִים.