ב
שִׁמְעוּ: מַמְזֵר אֲנִי! בּוּר! בְּלִיַּעַל!
וָאֶסְתַּגֵּף אָדוּשׁ גֵּוִי בְּעַקְרַבִּים!
אוּלַי?
אוּלַי תִּשֹּׁר חֲטוֹטַרְתִּי מֵעַל גַּבִּי.
אַךְ גִּבֵּן תְּמוֹלַי מֵאֲחוֹרַי לוֹ יְרַקֵּד
כְּכֶלֶב זָקֵן וְנוֹבֵחַ:
“תְּמוֹל… אֶשְׁתַּקֵּד. תְּמוֹל… אֶשְׁתַּקֵּד.”
כִּמְפַעְנֵחַ.
עָבַרְתָּ: זָקוּף. חָסֹן. שׁוֹרֵק.
וְאָנֹכִי: שְׁחוֹחַ. נָכֵף.
אַח רֹק בְּפָנַי
יָחֵף!